האם מוקד שמירה חב בפיצוי התובעת בנזקים שנגרמו לה עקב אירוע פריצה?

 

בית משפט השלום בחיפה דן בשאלה האם מוקד שמירה חב בפיצוי התובעת בנזקים שנגרמו לה עקב אירוע פריצה, וקבע כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

 לעיון בפסק הדין המלא (זמין למנויים בלבד)

  

מפסק הדין: 

"  הנתבעת ספקה לתובעת שירותי מוקד הכוללים: חיבור מערכת קיימת בבית העסק למוקד הנתבעת בחיבור קווי ובחיבור אלחוטי-קווי; השאלת משדר אלחוטי לתובעת  למשך ההתקשרות; מעקב המוקד אחר איתות של המערכת (בימי חול, א' - ה', בשעות 10:00 עד 07:00 בבוקר שלמחרת ובימי שישי וערבי חג משעה 10:00 עד לשעה 07:00 בבוקר שלאחר השבת או החג); עם קליטת אות במוקד המעיד על פריצה או חדירה לבית העסק ניידת של הנתבעת תגיע לבית העסק ותבדוק בבדיקה חיצונית את בית העסק והסיבה להפעלת המערכת; הנתבעת תודיע על כך לתובעת ובמקרה של סימני פריצה או ניסיון פריצה תודיע גם למשטרת ישראל ולמכבי אש (ראו: חוזה מיום 21/5/02 - נספח א' ל-ת/1; הצעת מחיר/הזמנה מיום 1/5/02 - נספח ב' ל-ת/1 ונספח ז' לת/3 - לעיל ולהלן "המוקד" ו- "החוזה", בהתאמה).

         

 

2.       הנתבעת חיברה את מערכת האזעקה הקיימת בבית העסק של התובעת למוקד, באמצעות חיבור קווי וחיבור אלחוטי קווי. הנתבעת עשתה כן לאחר שביצעה שורת בדיקות ומצאה כי כולן תקינות: בדיקת שידור למוקד - קווי; בדיקת שידור למוקד - אלחוטי; בדיקת גלאים; בדיקת צופרים; הפעלה ובדיקת מערכת אזעקה כללית; בדיקת מתחים (ראו: אישור בדיקה סופית המופנה לתובעת מיום 7/5/02 - נספח ה' ל-נ/3).

 

 

 

מערכת האזעקה בבית העסק פעלה על חשמל וסוללת חירום נטענת וכללה: לוח בקרה ממוחשב המופעל על ידי מפתח מתוצרת "אב-גד" ומותקן בחזית בחלק הפנימי, 7 גלאים החולשים על כל חלל בית העסק,   מתג מגנטי בדלתות חזית ועורף, וחיבור קווי ואלחוטי למוקד (לעיל ולהלן "מערכת האזעקה" ו- "בית העסק", בהתאמה).

...

ביום שישי בשבוע (6/6/08)  בשעה 13:00 לערך, נעל עובד התובעת את בית העסק, לאחר שדרך את מערכת האזעקה ונעל את דלת החזית (הדלת העורפית הייתה נעולה לפני כן). בהתאמה, בשעה 13:00 נרשמה במוקד הודעה כי מערכת האזעקה נדרכה.

 

          במהלך סוף שבוע זה (6-8/6/08) אירעה הפריצה לבית העסק מושא תביעה זו. הפריצה  התגלתה על ידי עובד התובעת ביום א' בבוקר, שהיה גם ערב חג שבועות (לעיל ולהלן "אירוע הפריצה").

 

בבית העסק נתגלה אי סדר רב ושתי פרצות: האחת, בקיר הבלוקים המחבר בין בית העסק ובין בית מלאכה שכן "טכנו שבב" (להלן "בית העסק השכן"); והשנייה, בגג בית העסק העשוי אסבסט מעל הגלריה. 

 

על פי שחזור האירוע: הפורצים ניסו לפרוץ דרך הגג מעל הגלריה (מחוץ למבנה נמצא  סולם השעון עליו). ברם, משמצאו כי לא ניתן להוציא באופן זה מלאי גדול, פרצו את הגג  בבית העסק השכן בשני מוקדים וחיבלו במערכת האזעקה של בית העסק השכן. בשלב זה, הפורצים ניסו לפרוץ את הקיר בין שני בתי העסק, אך נתקלו בקיר בטון מחוזק פלדה. על כן, פרצו פתח בגודל של 110X90 ס"מ בחלקו התחתון של הקיר העורפי המחבר בין שני בתי העסק ובנוי בלוקים וחדרו לבית העסק. הפורצים עקרו ממקומה את רכזת מערכת האזעקה שהותקנה בחזית, בחלק הפנימי, וחיבלו בה. הפורצים אספו שלל רב, לרבות כספת קטנה לא מעוגנת, והוציאו אותו דרך הדלת העורפית שנפתחה מבפנים.   

 

בטרם הפריצה, הפורצים חיבלו בקו הטלפון הראשי, הנמצא מחוץ למבנה וגרמו לניתוק קווי הטלפון בשני בתי העסק...

 במהלך אירוע הפריצה, ובעצם מדריכת מערכת האזעקה ביום שישי על ידי עובד התובעת,  לא התקבלו במוקד קריאות נוספות מבית העסק וממילא לא ניתנה כל הודעה לתובעת,  למשטרה או לכל גורם אחר.

 

          כך גם במהלך  הפריצה לא נתקבלה קריאה מבית העסק השכן, אשר גם היה מחובר למוקד הנתבעת (ראו: עמודים 5,6 ל- ת/3). 

 

          בעת אירוע הפריצה בית העסק לא היה מחובר למוקד בחיבור אלחוטי - קווי אלא בחיבור קווי בלבד. כך גם בבדיקה לאחר הפריצה טכנאי מטעם הנתבעת לא איתר את המשדר האלחוטי ואף לא סימנים המעידים על מיקום התקנתו...

שלוש סוגיות עיקריות טעונות, אם כן, הכרעה בעניין דא: האחת, האם הנתבעת הפרה את החוזה? ; השנייה (אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית) - הנזק שנגרם לתובעת עקב כך;  

והשלישית, האם במקרה דא חלה תנית ההגבלה?...

האם הנתבעת הפרה את החוזה?

 

8.       ויאמר מיד - מצאתי כי התשובה לכך חיובית היא...

10.      הנתבעת כשלה מלבדוק את תקינות הקשר האלחוטי בין יחידת הבקרה ובין מוקד הבקרה המרכזי  כל 12 שעות לפחות כמחויב על פי סעיף 14.2 לתקן ישראלי 1337 חלק 3 : "מערכות אזעקה לגילוי פריצות: מוקדי הבקרה".

 

ודוק: המדובר בחיוב לבדוק כי ציוד הנתבעת תקין במהלך 365 יום בשנה, החל עליה כחלק מתנאי רישיונה, כפי שעמד על כך המומחה (ראו: עמוד 17 לפרוטוקול שורה 26 עד עמוד 18 לפרוטוקול שורה 2, עמוד 25 לפרוטוקול שורות 7-8).

לעניין זה ראו גם את האמור בפסק הדין, עליו ביקשה הנתבעת להסתמך (ת"א (שלום ת"א) 59827-07 -הוצג כחלק מנ/6), כי לפי פריט רישוי 9.4 "שירותי שמירה או איתור מוקד בקרה אלקטרוני" חלה על המוקד חובת בדיקת תקינות יומית של התקשורת בין המנוי ובין מסופי המוקד הן בתקשורת קווית והן בתקשורת אלחוטית ואם לא מתקבלות קריאות באחד מסוגי התקשורת על המוקד לבדוק את הסיבה וליידע את בעל המנוי על כך. כבוד הש. א. פורג מאמץ בעניין דא את חוות הדעת של א. מערכות בטחון ותקשורת (היא החברה מטעמה נתן מר אייזיק את חוו"ד לחברת הביטוח במקרה זה - ת/3; וראו גם: ע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"נ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ  (27/12/07)).

 

11.      אך גם אם הייתי מקבלת את טענת הנתבעת כי הסעיף אינו רלבנטי (ולא היא) - לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי. במקרה שלפני אין המדובר רק בכשל בודד לבדיקה יומית של התקשורת אלא הנתבעת כשלה מעשות כן במשך למעלה משנתיים ימים טרם אירוע הפריצה....

קשר סיבתי

 

27.     מערכת אזעקה לא מסוגלת למנוע פריצה לבית העסק. כפי שעמד על כך גם המומחה, מערכת האזעקה תמיד תפעל לאחר חדירה פיזית לתוך השטחים הנמצאים בתחום הכיסוי של גלאי מערכת האזעקה. תפקידה של מערכת האזעקה הוא להזעיק במטרה להקטין נזקים. משכך, לא ניתן היה למנוע את אירוע הפריצה גם אם מערכת האזעקה הייתה פועלת כדבעי, כולל מערך הגיבוי האלחוטי.

מנגד, אופן הפריצה: ניתוק קו הטלפון כפעולת הכנה ושלושה ניסיונות פריצה שרק האחרון צלח ארכו זמן לא מבוטל. כך גם פתח חדירה קטן יחסית והמסלול הארוך אליו נדרשו הפורצים לשם הוצאת הטובין מזה וכמות המלאי האדירה שנגנבה (אלפי פריטים) מזה - חייבו זמן ארוך  לשם הוצאתם מבית העסק. כך גם מצב בית העסק לאחר הפריצה כמתואר בחו"ד סדן ובתמונות - תומך במסקנה כי הפורצים שהוו בבית העסק זמן לא מבוטל.

 

מכאן, גילוי הפריצה במועד ותגובה נאותה תוך פרק זמן סביר, היו מצמצמים את הנזק שנגרם לתובעת. 

 

אופן הפריצה והיקף הנזק מעיד כי גם אם נאמר שהניידת הייתה מגיעה תוך 20-30 דקות כגרסת מר יואב (ולא 10-15 דקות כגרסת מר חתן) - סביר כי עדיין הפורצים היו בבית העסק.

 

זאת ועוד. בפרט בשים לב לפעולת ההכנה, סביר להניח כי הפורצים היו מתוחכמים דיים כדי לפעול בשיטת "הדבל", קרי: חבלה במערכת, המתנה ומשלא התייצבה ניידת -המשך פעולה. אך גם אם תאמר כי השיטה הספציפית בה נקטו הפורצים לא הוכחה - על פניו, הפורצים פעלו בניחותא, בהניחם כי משלא הגיע סייר מיד, הוא לא יגיע ולפניהם סוף שבוע וחג בעקבותיו...

האם במקרה דא חלה תנית ההגבלה?

         

31.      התובעת לא טענה בכתב התביעה כי המדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד (ואף לא הגישה כתב תשובה). די היה בכך כדי לדחות את הטענה (ראו: בר"ע (ירושלים) 3223/01, רחמים נ' ליגד השקעות ובנין (23/9/01); ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ פ"ד לח(3)421 (1984)).

 

          מכל מקום, מפאת חשיבות הדברים, אדון להלן בטענה לגופא. ויאמר מיד – מצאתי כי התשובה לכך חיובית היא.

 

32.     סעיף 17 לחוזה מורה כדלקמן:

 

  "מוצהר ומוסכם בזה, כי החברה אינה מתיימרת לפעול לפי הסכם זה, כמבטח, ו/או חברת ביטוח וכי דמי המנוי מהווים תשלום תמורת השרותים המוגשים ע"י החברה כאמור לעיל ולא תמורת ביטוח של המנוי כנגד כל פגיעה או נזק לרכושו ואין כל קשר שבין שווי הרכוש שלשם הגנתו הצטרף המנוי לרשת מנויי המוקד, והתמורה המשתלמת לחברה, מוסכם ומותנה בזה, כי החברה לא תשא בשום אחריות בגין פגיעה מחדל אחרים של החברה או עובדיה תהיה אחריותה המרבית של החברה מוגבלת לתשלום סכום השווה למחצית דמי המנוי ששולמו על ידי המנוי בגין שנת ההתקשרות שבמהלכה התעוררה עילת התביעה והמנוי פוטר בזה את החברה ומוותר על כל תשלום העולה על סכום האחריות המרבית הנקוב בסעיף זה לעיל. ...".

 

33.      נוסח דומה נדון לפני בית הדין לחוזים אחידים בפרשת גילמור (ח"א 7/86, גילמור בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (8/9/98) ואושר על ידו תוך שינוי תקרת פיצוי. בית הדין עמד על כך שיהיה זה אך נכון וצודק, שהסיכון שחברת המוקד תיטול על עצמה יעמוד ביחס סביר לתמורה שהיא מקבלת בשל אותו שירות. אחרת, חברת המוקד לא תוכל לספק את שירותיה לציבור הרחב במחיר שווה לכל נפש והיא תיאלץ לדרוש עבור שירותיה תמורה גבוהה יותר שאינה עומדת בשום יחס לערך השירות. עם זאת, קבע בית הדין כי צריך שהפיצוי הנקוב לא יגרום לחברת המוקד לזלזל בלקוח או בשירות שהיא אמורה לספק אלא ישקף תמריץ ליתן ללקוחות שירות מלא והוגן. בהתאמה, הועמדה תקרת הפיצוי על דמי מינוי חודשיים בגין 60 חודש.

 

בית המשפט העליון אימץ הן את הרציונל שבבסיס הלכת גילמור והן את תקרת הפיצוי שנקבעה במסגרת פרשה זו, בהדגישו:

"...יש לאמץ את הרציונל אשר עמד בבסיס אותה החלטה ולקבוע כי לא יהיה זה צודק, בשים לב ליחס שבין הסיכון שמוקד השומרים נטל על עצמו לבין הרווח שהיה אמור לקבל, להטיל על המוקד את מלוא האחריות בגין התרשלותו. לאחר שקבענו כי עצם הגבלת האחריות לא מהווה תנאי מקפח במקרה זה, לא מצאנו סיבה לקבוע כי הרף שנקבע לאחריות זו בהסכם שבין המוקד למאגר, בסך של 60 פעמים דמי המנוי, הינו נמוך יתר על המידה, וממילא לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין זה, מה גם שלא הוצגו בפנינו נתונים המצדיקים התערבות זו. בשני המקרים מדובר באחריות של חברת המוקד לפצות את הלקוח בגין נזקים שנגמרו לו...".

 

          (ראו: ע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"נ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ  (27/12/07)) - להלן "הלכת אליהו"; וראו גם : ע"א (חיפה) 2553/01  חברת השמירה בע"מ נ' ש. האחים אלקלעי (1992) בע"מ (14/11/02)).

 

הלכת אליהו לא שונתה עד היום ויושמה במרבית המקרים שנדונו עד כה (ראו למשל: ת.א. 59827/07, גיל-עד נ' השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ (3/1/11); ע"א (ירושלים) 39673-05-13, השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ נ' המציג דודי נאסה בע"מ (1/12/13), אשר ביטל את פסק דין קמא בת"א 10545/09; ת"א (ירושלים) 4462/09, כלבו לחומרי בנין אחים ניסנוב בע"נ נ' מוקד מודיעין אזרחי בע"מ (9/5/12) - ערעור נדחה - ע"א (ירושלים) 54569-06-12; ת"א (ת"א) 68480/03, מ"י נ' השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ (17/2/10) - ערעור נדחה ע"א (ת"א) 12502-04-10; ע"א (באר שבע) 23312-11-14, מוקד גת בע"מ נ' הראל חברה לבטוח בע"מ (7/1/15)). 

 

הלכת בית המשפט העליון מחייבת אותנו גם במקרה דא...

סוף דבר

 

36.     דין התביעה להתקבל בחלקה.

 

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 9,086 ש"ח ...."

 

 

 

"