האם צו כינוס הליכים יש בכוחו לעכב הליכים נגד נתבע בתיקי פלת"ד?
בית משפט השלום בתל אביב דן דן בשאלה האם צו כינוס הליכים יש בכוחו לעכב הליכים נגד נתבע בתיקי פלת"ד?בית המשפט קבע כי התשובה הינה שלילית.
לעיון בפסק הדין המלא (זמין למנויים בלבד)
מפסק הדין:
"
לפני בקשת המבקש, שהינו צד ג' בתיק, לעכב את ההליכים נגדו בתובענה זו, לאחר שניתן בעניינו צו כינוס נכסים.
הנתבעת, מתנגדת לבקשה בטענה, כי מדובר בתובענה לנזק בלתי קצוב, אשר בהתאם לדין ולפסיקה אינה באה בגדר ההליכים שיש לעכבם עת ניתן צו כינוס נכסים.
אקדים ואציין, כי בחינת הדין והפסיקה מעלה שהצדק עם הנתבעת.
...
- התביעה דנן, הינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
- הנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי נגד המבקש שהינו לטענתה הבעלים ומתיר השימוש ברכב בו נהג התובע ללא כיסוי ביטוחי מתאים.
...
- סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), מחריג תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או הבטחה, כחובות שאינם באים בגדר חובות בני תביעה בהליך פשיטת רגל.
- התביעה דנן מבוססת על הוראות חוק הפיצויים. עילתה היא תאונת דרכים, שיעורי הנזק הנתבעים בה הם בלתי קצובים וייקבעו על יסוד הערכה עתידית לאחר שתשמענה הראיות בתיק. בנסיבות אלה, החוב לדמי נזק יהפך לקצוב, רק משינתן פסק דין חלוט וסופי אשר אין עליו ערעור.
- בהקשר זה, ראוי לציין, כי לעניין תביעות נזיקין, קובעת הוראת סעיף 21 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כי פושט רגל יכול להיות תובע ונתבע בגינן, מבלי שהליכי פשיטת הרגל יצדיקו את עיכוב ההליכים ואולם אין בכך כדי לחסום את הזכות לגבות את החוב נשוא פסק הדין הכל כמפורט בסעיף 21 (2) לפקודה.
- בשים לב להוראות הדין, נקבע לא פעם בפסיקה, כי צו כינוס נכסים בגדרו ניתנת הוראה על עיכוב הליכים, אינו מעכב בירור תביעות נזיקין לסכום בלתי קצוב. ראו לדוגמא: רע"א 10408/08 טל יגרמן נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (7/5/09) -
התביעה שהוגשה על ידי המשיב 1 (להלן - המשיב) נגד המבקש, בגדר בקשה למתן הוראות, היא תביעה נזיקית שאינה נובעת מחוזה או הבטחה. אין לקבל את טענת המבקש, כי מדובר בתביעה לסכום קצוב. סכום הנזק לא נקבע בחוזה או בפסק דין וברי כי בית המשפט יידרש להעריך את גובה הנזק אם תוכרע שאלת החבות לחובת המבקש (ראו, ציפורה כהן פירוק חברות 267-266 (2000)). בנסיבות אלו, התביעה שהוגשה על ידי המשיב אינה בגדר "חוב בר תביעה" בפשיטת רגל, וזאת לאור הוראותיו של סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן - הפקודה). כמו כן, לגבי תביעה מסוג זה לא חל עיכוב הליכים לפי סעיף 20 לפקודה (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 742-739 (2001); ע"א 345/03 רייכרט נ' שמש, פיסקאות 107-105 (טרם פורסם, 7.6.07)). טענת המבקש, כי אף כאשר מדובר בחוב שאינו בר תביעה יש להגיש תביעת חוב לנאמן לפי סעיף 71(ב) לפקודה, אינה מקובלת עליי. הביטוי "תביעת חוב" בסעיף 71(ב) לפקודה מתייחס לחובות שהינם בני תביעה על פי סעיף 71(א), במשולב עם סעיף 72(1). אין כל היגיון לחייב את הנושה להגיש לנאמן תביעת חוב אשר הוא אינו רשאי כלל לדון בה. לא מצאתי ממש גם בטענה כי יש לברר את התביעה בבית המשפט של פשיטת הרגל הדן בעניינו של המבקש.
וכן ראו: פש"ר (נצ') 317/06 גרנוב שלמה נ' עודד יצחק (8/1/08) (להלן: "עניין גרנוב"); ת"א 17851-07-14 עבד אל רחים ואח' נ' קרנית (26/7/15); תא"מ 18661-01-11 כלל חברה לביטוח נ' ויזמן (24/11/12013); ת"א 25313-04-10 רגימוב ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (13/08/14).
- בהקשר זה ובתשובה לטענות המבקש כי מדובר בחוב בר תביעה, יובהר, כי רק משינתן פסק דין סופי, החוב לא יהא כבר בגדר "דמי נזק בלתי קצובים" כלשון סעיף 72 (1) לפקודת פשיטת הרגל, ובידי המבקש יהא לעתור להכללת החוב בגדר הליך פשיטת רגל נוסף ככל שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת (ראה עניין גרנוב); ואולם כל עוד החוב אינו בגדר חוב קצוב, אין בהליך פשיטת הרגל ובצו עיכוב ההליכים שניתן בגדרו כדי לעכב בירורה של תביעה זו נגד המבקש.
..."