לפני	כבוד השופט אייל כהן
תובע		פלוני
נגד
נתבעות		1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 2. התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ

החלטה

 

לפניי בקשה מטעם התובע להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי.

רקע וקורות ההליך

1. התובע, יליד 1992, הגיש תביעתו נגד הנתבעות מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 וזאת בגין שתי תאונות, מן המועדים 15.8.21 ו- 14.3.22.

מומחים מטעם בית המשפט קבעו כי כתוצאה מן התאונות או מי מהן נגרמו לתובע בין היתר נכויות שונות לצמיתות כדלקמן: בתחום האורתופדי- 10% בגין מגבלה בתנועות הצוואר; 10% בגין מגבלה בתנועות עמה"ש המותני; 10% בגין שברים ומגבלה בתפקוד כף רגל שמאל וכן 5% בגין פגיעה ביד שמאל. עוד נקבע כי הנכות הצווארית מחולקת בין התאונות, בעוד הפגימות ביד וברגל מיוחסות לתאונה השנייה.

בתחום הפסיכיאטרי- 30% נכות בגין הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת והפרעה דו קוטבית עם החמרה בגין שתי התאונות. מחצית מן הנכות מיוחסת לעברו; 5% בגין התאונה הראשונה ו- 10% בגין התאונה השנייה.

סך נכותו המשוקללת של התובע היא בשיעור 42%.

1. הבקשה דנן הוגשה לאחר שהוריתי על הגשת תחשיבים. במענה לשאלת בית המשפט דחה התובע את הצעתי לפיה הכרעה בבקשה תינתן לאחר מתן הצעה לסיום המחלוקת.
2. התובע ציין בבקשתו, בין היתר, כי הוא רווק אשר "יצא בשאלה" בשנת 2017. התובע פירט את פועלו בתחום הלימודים והתעסוקה משנת 2017 ואילך, בציינו כי עלה בידו להשתכר גם סך המגיע כדי 16,500 ₪ ברוטו. התובע עבד בין היתר בניהול בתי מלון וכאיש שיווק, וכן הקים עסק עם שותף. בנוסף לאמור למד במסגרת התואמת לצעירים "יוצאים בשאלה" והתקבל ללימודים אקדמאיים. לימודיו הופסקו עקב פגיעתו בתאונה השנייה במניין.
3. התובע המשיך ופירט את חישוב נזקיו לשיטתו, בטענה כי אלה עולים משמעותית על סמכותו של בית משפט זה. עוד ציין כי דין הבקשה להתקבל לאור הוראות הדין והשלב המקדמי בו מצוי ההליך. התובע שב על לוז טיעוניו בתשובתו לטיעוני הנתבעות.
4. נתבעת 1 התנגדה לבקשה, בציינה כי הנכות מושא התאונה הראשונה מגעת כדי 14.5% בלבד וכי הפיצוי בה תחוב בשל כך נמוך משמעותית מתקרת הפיצוי של בית משפט זה. עוד טענה כי צירוף שתי התאונות יחד "אינו כדין" וכי יש להפריד בינהן ולהמשיך את הדיון לפניי.
5. נתבעת 2 התנגדה לבקשה, בציינה כי התובע כמעט ולא עבד משך השנים; כי קיים חסר במידע באשר להשתכרותו בעבר וכי בשים לב לניכוי מל"ל, תשלום תכוף ותניית השתתפות עצמית סך הפיצוי המגיע לתובע רחוק "שנות אור", מתקרת הפיצוי של בית משפט זה.

דיון והכרעה

1. תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, קובעת כי בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות בין היתר בהתנהלות מבקש התיקון, השלב בו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

(יוזכר כי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 התירה לבעל דין לתקן אף בלא רשות בית המשפט, את כתב טענותיו, תוך 15 יום מיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה בית המשפט).

1. הגשת בקשה להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי לאחר קבלת חוות דעת מומחה כמוה כבקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך העמדת הסעד הנתבע על סך העולה על סמכותו העניינית של בית משפט השלום.
2. הלכה היא, כי בית משפט השלום מוסמך לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה המחייבת את העברת ההליך לבית המשפט המחוזי. העברת ההליך כאמור תביא לקיצור הליכים, מניעת אבדן זמן שיפוטי וחיסכון בהוצאות. הדבר נכון במיוחד בתביעות מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, בהינתן כי במקרים רבים גובה הנכות ופרטי המגבלות של הנפגע מתבררים רק לאחר קבלת חוות דעת המומחים הרפואיים, ובשל הצורך שלא לתמרץ תובעים להגיש את תביעותיהם מלכתחילה לבית המשפט המחוזי [רע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פד"י נב(3), 673].
3. משביקש תובע לתקן את כתב התביעה בדרך של העלאת סך הפיצוי הנתבע, על פי זכותו הקנויה, ברירת המחדל היא להיעתר לבקשה ובלבד וקיים סיכוי כי סך הפיצוי יעלה על גדר סמכותו של בית המשפט [ראו למשל: ת.א. (אשקלון) 1323-09-12 אבבה נ' עובדיה ואח', מיום 15.1.15; ת.א (חיפה) 41217-12-11 קובלנקו ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מיום 7.1.14].
4. עוד נקבע כי יש להיעתר לבקשה ככל שאין בה כדי להביא לסרבול ההליכים [בר"ע (מח' ב"ש) 626/05 כוכבי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, מיום 16.10.15]. במקום אחר נקבע כי יש לקבלה "אף מבלי להקדים ולהעריך, ולו לצרכי פשרה, את נזקו...[של התובע]" - רע"א (מח' ת"א) 34768-01-19 מ.א.ח נ' יונייטד שיא בע"מ, מיום 27.2.19].

ברקע הדברים יוזכר כי תקנה 5(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 קובעת סנקציה מקום בו הערכת התובע את נזקו הייתה בלתי סבירה.

1. בד בבד, נתונה הסמכות שלא להיעתר לבקשה כאשר נמצא כי היא "מופרכת", עת בית המשפט חישב ומצא כי נזק התובע "נמוך בהרבה" מסכום תקרת בית משפט השלום [רע"א (ת"א) 27075-02-20 מ.ג.ל נ' שי אלבוכר (מיום 26.4.20)] או ככל שהיא הוגשה שלא בתום לב, כגון כאשר מדובר ב"בחירת מותב" [רע"א 8341/13 רבאח חאלד נ' אחים בערער בע"מ (מיום 15.6.14) וע"א 1562/14 וויר עבד אלכרים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (מיום 16.11.14)].
2. אין מדובר ברשימת מצבים סגורה. בצד הקביעה לפיה ניתן להיעתר לבקשה גם לאחר תחילת שמיעת הראיות [רע"א (מח' נצרת) 37040-05-11 לריאונוב נ' עמר, מיום 23.8.11], לעיתים, ניתן יהיה דווקא מטעם זה שלא לקבל את הבקשה [רע"א (י-ם) 42983-01-15 פלונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (מיום 21.4.15)].

ולענייננו.

1. יישום מבחני הפסיקה לעיל בנסיבות מלמד על כי דין הבקשה להתקבל. הנתונים המלאים לצורך הערכת נזקו של התובע חסרים עדיין, באשר לא הוגשו תחשיבים מטעם הצדדים וראיות לכאוריות לתמיכה בהם. עם זאת, נתוני הנזק הנטען המפורטים בבקשת התובע אינם כאלה המלמדים על כי טיעוניו מופרכים או רחוקים מתקרת בית משפט זה. גם אם יתקבלו חלק מטיעוני הנתבעות באשר לחישוב הנזק עדיין אין בכך כדי לאיין את כלל הנטען ע"י התובע. לא ניתן לקבוע כבר עתה כי בקשת התובע "מופרכת" או כי נזקו "נמוך בהרבה" מתקרת בית משפט זה, ככל שעסקינן בפיצוי בגין שתי התאונות גם יחד.
2. הדין עם התובע בטיעונו כי קיימת זיקה מהותית בין הנכויות שנקבעו לו בגין כל אחת מן התאונות. נתבעת 1 טענה כי צירוף התאונות לאותו כתב תביעה "אינו כדין", אך נמנעה מלבאר מהו אותו דין האוסר זאת. היפוכו של דבר הוא הנכון. מקום בו קיימת זיקה בין התאונות - כנלמד למצער מחוו"ד המומחים - אין כל הצדקה לדון בהן בנפרד, מטעמים מהותיים ודיוניים גם יחד.
3. עוד יוזכר כי ההליך אינו מצוי בשלב מתקדם ולא נטען כי בקשת התובע נגועה בחוסר תום לב. משכך לא מצאתי לסטות מכלל ברירת המחדל האמור לעיל, ולהכביד על התובע בכל המשתמע מדחיית בקשתו; מחיקת הליך זה ביוזמתו והגשת תובענה חדשה.
4. הבקשה עומדת באמות המידה של תקנה 46(א) הנ"ל: הוגנות ההליך, התנהלות התובע, השלב בו הוגשה הבקשה ומטרתה, מצדיקים כולם את קבלתה.

משכך ובהתאם לאמור בסעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, אני מורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי- מרכז.

1. כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה יוגש מחדש ויתקבל לתיק בכפוף להשלמת תשלום אגרה נדרשת, ככל שהדבר יתבקש.
2. התיק יובא לעיונה של כב' נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב' תשפ"ד, 08 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.