לפני	כבוד השופטת ליאת הר ציון
תובעים		1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני ע"י עו"ד אמיר לויט - משרד רון פסקא ושות' 4. ביטוח לאומי המשרד הראשי
נגד
נתבעים		1. ____ 2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים 3. _____ 4. ____ 5. התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ

החלטה

 

1. בפני בקשה למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה וכן מומחה נוסף נוירולוג עם התמחות בפגיעות ראש בתחום הקוגניטיבי.
2. התובע יליד 13.10.96 נפגע בתאונת דרכים ביום 1.11.18.
3. בית המשפט מינה בתיק זה כמומחה מטעם בית המשפט את פרופ' יהלום, נוירולוג כאשר עולה מחקירתו כי פרופ' יהלום מתמחה בהפרעות תנועה.
4. על פי חוות דעת שניתנה על ידי פרופ' יהלום נקבע כי לתובע 5% נכות בגין (המיפארזיס) ועוד 5% (כאבי ראש).
5. התובע טוען כי נגרמה לו פגיעת ראש עם פגיעה קוגניטיבית וקיים פער בין שיעור הנכות שנקבע לתובע על ידי פרופ' יהלום לבין חומרת הפגיעה שחווה ותפקודו הלקוי בחיי היום יום.
6. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, מצאתי מקום להעתר לבקשה באופן חלקי, באופן שימונה מומחה נוסף נוירולוגי עם התמחות בתחום הקוגניטיבי.
7. לגבי האפשרות שימונה מומחה רפואי נוסף, נקבע ברע"א 4916/11 אליהו ערן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ:

" האפשרות למינוי מומחה רפואי נוסף נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר הוא סבור כי יתקשה לפסוק על-פי חוות דעתו של המומחה שמונה בתחילה (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – סדרי הדין וחישוב הפיצויים 698-694 (מהדורה רביעית, 2012)). מומחה רפואי אשר מתמנה על-פי סעיף 6א לחוק הפיצויים, הוא מומחה שמתמנה מטעם בית המשפט, ועל כן בית המשפט רשאי למנות מומחה נוסף כאשר הוא רואה צורך בכך לשם מיצוי הבירור העובדתי בתיק. אמנם, בית המשפט המחוזי לא הסביר במפורש במקרה זה מדוע ראה צורך במינוי במומחה נוסף; ברם, קביעתו כי הצורך בחוות דעת נוספת התעורר לאחר שמיעת עדות המומחה מורה כי בית המשפט התרשם שעדותו של ד"ר וייל אינה מספיקה בכדי לקבוע ממצאים מוחלטים בנושא. במקרה שכזה, בית המשפט בהחלט רשאי למנות מומחה נוסף בכדי שיוכל להכריע בדבר נכותו של המבקש על סמך ממצאים רפואיים מספקים ועל כן לא נמצא כל מקום להתערבות בשיקול דעתו. משמעותה של התערבות בהכרעת בית המשפט המחוזי היא הוראה לשופט כי חומר הראיות הקיים בפניו מספק, על אף שהוא עצמו אינו סבור כן"

 

יודגש כי במינוי מומחה נוסף, בית המשפט לא חייב לפסול את חוות דעתו של המומחה הראשון וכך נקבע ברע"א (מחוזי חי') 55325-04-23 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' יעקב היסטר:

"ככלל, בית המשפט מורה על מינוי מומחה נוסף מבלי לפסול חוות דעתו של המומחה הראשון במקרים חריגים בלבד, בהם יש בליבו ספק באשר ליכולתו להגיע לחקר האמת ולהכריע בתיק מבלי שיקבל חוות דעת נוספת [ראו אליעזר ריבלין, תאונות דרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים 695-694 (מהדורה רביעית, 2012)]. כפי שציין כב' השופט אור ב-רע"א 4195/02 סהר נ' יורי ליפשיץ פ"ד נו(5) (2002):

"מינוי של מומחה רפואי נוסף כאמור ייעשה במשורה באותם מקרים שבהם תחושתו של השופט היא שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת בשאלות הרפואיות בלי שיקבל" (ההדגשה אינה במקור) (שם, בעמ' 776).

 

17. ודוק, מדובר בהחלטה המתבססת על תחושתו של בית המשפט תוך התחשבות בנסיבות המקרה ובחומרתם של הפגמים הקיימים בחוות הדעת. לא כל פגם בחוות הדעת ובעדות המומחה יחייב מינוי של מומחה נוסף, והוא ייעשה רק במקרים בהם ביהמ"ש סבור כי הקשיים בחוות הדעת מונעים ממנו להגיע להכרעה הנכונה בנסיבות המקרה."

1. פרופ' יהלום אישר כי מומחיותו בתחום התנועה וכי קיימת התמחות נוירולוגית בתחום הקוגנטיבי (עמ' 77 לפרוטקול מיום 7.11.24 ):

עו"ד פסקא: זה, ההתמחות בהפרעות תנועה היא אחת, יש גם התמחות בנוירולוגיה קוגניטיבית.

העד, פרופ' יהלום: נכון.

עו"ד פסקא: יופי. מה המשמעות של התמחות בהפרעות תנועה? מה אומרת ההתמחות? מה המומחיות שלך בנוירולוגיה של הפרעות תנועה? תזוז, שלא יפריע לך, זה בסדר מבחינתי. (מדברים יחד).

העד, פרופ' יהלום: במה אני עוסק? כאילו? במה,

עו"ד פסקא: ההתמחות על בהפרעות תנועה, כן, מה העיסוק שלך? אתה יודע, אני עו"ד בנזיקין, אני מתעסק בתאונות דרכים, (לא ברור), זה מה שאני עושה.

העד, פרופ' יהלום: 80% מהעבודה, מהפעילות, זה פרקינסון. והיתר, אני עושה בוטוקס הרבה, הזרקות בוטוקס, לא קוסמטי, אלא,

עו"ד פסקא: כן כן, תפקודי. שיתוקים וכאלה, (מדברים יחד).

העד, פרופ' יהלום: כן, כן. וכל השאר זה מעט מאוד פעילות אבל, בטיקים, במחלות נוירולוגיות ניווניות, הערכות הליכה אני עושה, למחלות שאני, למשל NPH (Normal pressure hydrocephalus). לפעמים מבקשים ממני לעשות הערכה, נגיד אם האורתופדים או הנוירוכירורגים לא יודעים אם הבעיה היא של עמוד שדרה, או בעיה אחרת, אז הם מבקשים ממני להעריך הערכות של הליכה. זה פחות או יותר.

עו"ד פסקא: הבנתי. עכשיו, יש גם בנוירולוגיה התמחות בפציעות ראש טראומטיות. התמחות נפרדת לחלוטין.

העד, פרופ' יהלום: כן. לא, בנוירולוגיה?

עו"ד פסקא: תת התמחות של נוירולוגיה. בנוירולוגיה יש לנו תת התמחויות.

העד, פרופ' יהלום: יש נוירולוגיה קוגניטיבית.

עו"ד פסקא: כן.

העד, פרופ' יהלום: כן.

עו"ד פסקא: זאת התמחות נפרדת, התמחות שונה. אתה מתמחה בהפרעות תנועה, ויש מי (מדברים יחד),

העד, פרופ' יהלום: כן, נכון, למרות שיש יש חפיפה בהרבה דברים, כי המחלה, יש כל מיני מחלות של פרקינסון, ופרקינסון פלוס, פרקינסון לייק, שיש שמה דמנציה, ואנחנו כן יודעים, יש לנו רקע טוב לקוגני, (מדברים יחד), לא, אבל מעבר, יש הבדל בין נוירולוג כאב ראש, לנוירולוג של הפרעות תנועה בהקשר של קוגניציה.

1. מכאן, ומבלי להטיל דופי במומחיותו של המומחה, המומחה אישר כי קיים תחום נפרד נוריולוגי בתחום הקוגנטיבי.
2. לאחר חקירתו של המומחה במסגרת דיון הוכחות מיום 7.11.25 , ביקש המומחה לבצע עדכון לענין שיעורי הנכות: (ר' בעמ' 1 לפרוטוקול מיום 29.5.25)

העד, פרופ' יהלום: נכון אני רוצה ברשותכם אני עברתי על הדיסק אני רוצה לעשות איזה עדכון קטן.

כב' הש' הר ציון: על מה עברת?

עו"ד פסקא: על הדיסק.

העד, פרופ' יהלום: עברתי על הדיסק של ה-CT, CT של המוח משנת לא יודע אחרי, בתקופה הפוסט אקוטית ואכן הממצאים שם לא עולים לידי ביטוי כל כך בפענוח הרדיולוגי ואכן נראית שם פגיעה ניכרת באונות הפרונטליות דו"צ שאני לא לא יכולתי להעריך בצורה נכונה לפי הכתוב מהפענוח אז אני רוצה לעדכן עדכון קטן שבעניין הקוגניטיבי שאמנם הייתה שם, היה שם ניסיון מניפולציה ושבעצם הוא ירה לעצמו ברגל אם אפשר להגיד, אני עדיין חושב שבהתאם לפגיעה ובהתאם לממצאים היו לו פגיעה בתפקודים הניהוליים שמאוד קשה להסיק מה אורגני ומה לא אורגני אבל בכל זאת אני חושב אני לא רוצה חלילה שהתובע ייפגע מההתנהגות שלו ובהתאם בגלל סוג הפגיעה והממצאים שאני בעיניים שלי ראיתי ב-CT אני חושב שמגיע לו עוד 10% על סעיף 32 א' אני אגיד לכם כמה על הפגיעה הקוגניטיבית 32 א' 1 ב'. כל השאר, על כל השאר אני עומד.

1. ומכאן, המומחה עצמו ראה לנכון לעדכן את חוות דעתו לענין שיעור הנכות שיש לקבע בענין הקוגניטיבי לאחר עיון ב-CT מוח. המומחה גם מתייחס בתשובתו לפגיעה הניכרת שלא יכול היה להעריך מהכתוב בפענוח ולניסיון מניפולציה (מצד התובע), וכי בהתאם לפגיעה ובהתאם לממצאים היתה לתובע כפי עדותו של המומחה, פגיעה בתפקודים הניהוליים שמאוד קשה להסיק, כפי עדותו, מה אורגני ומה לא אורגני. המומחה אף מתייחס בעדותו על החשש שהתובע ייפגע לענין קביעת הנכות, מההתנהגות שלו.
2. לאור סוג הפגיעה והממצאים ולאור עדותו של המומחה אשר מצא לנכון לעדכן את חוות דעתו, ומתיחס לקושי להסיק בהקשר זה מה נכון, מצאתי מקום כי לאור גילו של התובע ואופי הפגיעה יש מקום למנות מומחה נוסף-נוירולוג בתחום הקוגנטיבי, וזאת בשים לב להלכה לפיה דרכו של התובע להוכיח את תביעתו היא באמצעות חוות דעת וכן לאור ההלכה שהובאה לעיל לענין שיקול דעתו של בית המשפט במינוי מומחה נוסף. זהות המומחה תיקבע בהחלטה נפרדת.
3. בשולי הדברים אצין כי המומחה בתחום הפסיכיאטרי הקנה אחוזי נכות בגין נכות קוגנטיבית אולם על פי סעיף 34 אשר מתייחס לנכות עקב פגם נפשי, אשר על כן מדובר בקביעה נוספת שאינה חופפת.
4. לא מצאתי מקום למנות נוירוכירוורג לאור עדותו של המומחה יהלום אשר הבהיר כי התמחות זו נוגעת לעצם ביצוע הניתוח עצמו להבדיל מהאבחון (ר' בעמ' 46 לפרוטוקול מיום 29.5.25).
5. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ו, 21 אוקטובר 2025, בהעד