מספר בקשה:9
בפני	כבוד השופט נועם רף
מבקשת		ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
נגד
משיב		פלוני

החלטה

כללי:

1. בפני בקשת המבקשת למתן צווים להמצאת מסמכים מפסיכולוגית מטפלת ותיק אישי ומקצועי ממקום עבודה.
2. תיק זה עניינו בתובענה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה -1975, בעקבות ת.ד. מיום 26.10.19
3. בית המשפט מינה מומחים רפואיים מטעמו בתחומי האורתופדיה והפסיכיאטריה וחוות הדעת התקבלו. התחום האורתופדיה נקבעה ע"י המומחה נכות צמיתה בשיעור של 5% ובתחום הנפשי נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 15%.
4. הצדדים הגישו תחשיבי נזק ואף ניתנה המלצת בימ"ש.

טענות הצדדים:

1. המבקשת טוענת כי היא חולקת על קביעת הפסיכיאטר שמונה מטעם בית המשפט ועל מנת שתוכל להעריך את נכותו הנפשית של המשיב כתוצאה מהתאונה היא מבקשת להורות למשיב להמציא לה מסמכים את מלוא התיעוד המתייחס לטיפול הנפשי שניתן לו ע"י המטפלת הפסיכולוגית שלו.
2. בנוסף לכך טוענת המבקשת כי יש להורות על המשיב להמציא את תיקו האישי והמקצועי הנמצא אצל מעסיקו וזאת על מנת לבחון את טענותיו של המשיב בנוגע לשינוי שעות העבודה של המשיב בעקבות התאונה.
3. לטענת המשיב צורף לתגובתו כרטיס טיפולים שלו אצל הפסיכולוגית ואין להמציא מסמכים מעבר לכך מטעמי חסיון מטפל/ מטופל וכן על מנת שלא לחשוף את המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה לרישומים שנערכו בעת הטיפולים אצל המטפלת.
4. המשיב אף מתנגד להמצאת תיקו האישי אצל מעבידו שכן הדבר מהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות. עם זאת, המשיב צירף אישור ממעבידו על שינוי בשעות העבודה שלו לאחר התאונה.

דיון והכרעה:

1. במסגרת צו לגילוי או עיון במסמך יש לבחון רלוונטיות של מסמך ומידת ההכבדה על הצד ממנו מבוקש הצו, ראו לדוגמה רע"א 8019/06  ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (נבו 13.10.2009)‏‏:

"בעת שבוחנים את שאלת גילוי מסמך על פי תקנות אלו הכירה הפסיקה בשני פרמטרים עיקריים שעלינו לבחון. הפרמטר האחד הינו, מידת רלוונטיות המידע המבוקש, העולה מלשון תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...". הפרמטר השני הינו מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי. ודוק, בין פרמטרים אלו יש יחס גומלין, היינו, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כן נקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (, 22.11.2007) (להלן: ענין גרבר); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 201-200 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן: גורן)."

1. ברע"א (ת"א) 61481-11-21 מ.ע נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ שמתייחס, בין היתר לבג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה, עמד בית המשפט כי בעצם הגשת תביעה יש בה ויתור מכללא על פרטיותו של התובע. ככול שהמסמך רלוונטי ואף חיוני עבור בעל הדין שכנגד וככל שלא ניתן להשיג ראיות חלופיות – בית המשפט יצטרך לקחת את שיקול זה בחשבון בבואו להחליט על הסרת חסיון יחסי. בית המשפט קבע:

"איני סבורה כי במקרה דנן יישום קביעותיו של בית המשפט העליון בבג"ץ פלונית, משרת את עמדת המבקשת. כב' השופט עמית מציין שם במפורש כך:

"דוק: מקובלת עלי הטענה כי בעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא של התובע על פרטיותו. בתיקי נזיקין, וכעניין שבשגרה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהתובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר). החתימה על הווס"ר נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החיסיון, על מנת לאפשר לנתבע להתגונן."

  

"...לדידי, גם כאשר מדובר בתובע, עלינו להפעיל את נוסחת האיזון או את "מקבילית הכוחות" ולפיה ככל שעוצמת הרלוונטיות של המסמך המבוקש גבוהה, וככל שהראיה חיונית עבור בעל הדין שכנגד, וככל שלא ניתן להשיג ראיות חלופיות – יינתן לכך משקל בהחלטת בית המשפט אם להורות על הסרת החיסיון היחסי (למקבילית הכוחות ראו, מבין רבים, רע"א 9153/12  מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ,  בפסקה 7 (25.2.2013); רע"א 2376/13  רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן  (8.7.2013); ‏רע"א 3860/16  וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ,  בפסקה 8 (22.6.2016); רע"א 8571/16  מעברות נכסים-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ,  בפסקה 8 (19.1.2017)). אכן, וכפי שציינתי בעניין פלוני, במסגרת "מקבילית הכוחות", יש ליתן משקל לכך שמבקש החיסיון הוא תובע. בשל כך, נקודת הפתיחה – אך לא נקודת הסיום – במסגרת איזון האינטרסים, קרובה יותר לאינטרס של גילוי האמת מאשר לחיסיון. אך העובדה שמדובר בתובע אינה קונקלוסיבית, ואין בה, בבדידותה וכשלעצמה, כדי להכריע את הכף כל אימת שתובע מעורר טענה לחיסיון, או לפגיעה בפרטיות או בערך מוגן אחר."

1. לעניין זה יפים גם דברי ביהמ"ש בת"א (מחוזי חי') 995/05 פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ שם נקבע:

"השורה התחתונה היא, שכאשר בתובע עסקינן, נקודת האיזון, בין האינטרסים הנוגדים של גילוי האמת מול החסיון והפגיעה בפרטיות, קרובה מאוד לאינטרס של גילוי האמת, וידו של אינטרס זה תהא על פי רוב על העליונה. ברם, אין פירוש הדבר שהגשת תביעת נזיקין מבטלת מיניה וביה את החסיון הרפואי. גם התובע, יהא רשאי במקרה מתאים, להעלות את הטענה כי ראוי שלא לחשוף חומר מסויים, בשל חסיון או בשל פגיעה קשה בפרטיותו. בנקודה זו, אנו מסתייגים מהאמירה הגורפת של השופטת דורנר בפרשת אפרופים. עמדנו על כך, שברגיל, הגישה לנושא הרלוונטיות היא רחבה וכוללת כל מסמך שיש בו כדי לקדם עניינו של בעל דין. אולם, אם המסמך רלוונטי רק לפריפריה או לשולי התביעה, ומנגד, יש בו כדי לפגוע בפרטיותו של התובע, יש לנקוט בגישה מחמירה יותר במישור הרלוונטיות ולראות את המסמך כלא רלוונטי. "

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני נעתר לבקשת המבקשת בחלקה, באופן שבו הנני מאשר קבלת המסמכים מהפסיכולוגית ודוחה את בקשת המבקשת לקבל את תיקו האישי/מקצועי של המשיב.
2. כפי שצוין לעיל, תיק זה עניינו תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בו מונו מומחים מטעמו של בימ"ש. הצדדים אינם רשאים להמציא חוות דעת מטעמם או מסמכים שערוכים כחוות דעת ועל כן מקובלת עלי טענת המבקשת שעל מנת לבדוק ולבחון את קביעת המומחה בתחום הפסיכיאטרי נדרש התיעוד המבוקש.
3. במבחן "מקבילית הכוחות" בין החיסיון המצוי בידיו של המטופל לבין חיוניות הראיות המצויות בחומר הטיפולי, גובר האינטרס של גילוי האמת ומתן הזכות למבקשת לעיין בתיק הרפואי ולאורו לבחון את קביעותיו של המומחה מטעמו של בימ"ש בתחום הפסיכיאטריה. מדובר במסמכים חשובים ונדרשים לצורך בירור הסוגיה שעומדת לדיון (שיעור נכותו הנפשית של המבקש) וסגירת דלתותיו של בימ"ש בפני המבקשת בסוגיה זו יש בה כדי לסגור את הגולל על יכולותיה של המבקשת לבדוק ולבחון את קביעותיו של המומחה.
4. נוסף בזאת, אין להתעלם מכך שבעצם הגשת התביעה חתם התובע כל כתב ויתור על סודיות רפואית וכן שאין למבקשת אפשרות להשיג ראיות חלופיות בתחום.
5. כמו כן, המומחה כבר נתן את חוות דעתו, כך שאין במסמכים האמורים, ככל שיוצגו בפניו, כדי להשפיע על שיקול דעתו טרם מתן חוות הדעת.
6. זאת ועוד, במסגרת רע"א 61481-11-21 (אוזכר לעיל) אבחן בית המשפט בין תביעה לפי חוק הפלת"ד או רשלנות רפואית לבין הליך שמתנהל מכוח חוק למניעת הטרדה מינית בקובעו:

"בפתיח של פסק הדין מציין כב' השופט עמית כי "עניינו של פסק דין זה בהיקפו של חיסיון פסיכולוג-מטופל במסגרת תביעה אזרחית הנסמכת על ה חוק למניעת הטרדה מינית , התשנ"ח-1998." בתביעות מכוח חוק זה נדרשת זהירות רבה יותר בשמירה על האינטרסים של הנפגעות מעצם מהות התביעות. אך בבואנו לבחון את הקביעות שם יש להביא עניין זה בחשבון. שהרי לא תביעה מכוח הפלת"ד או רשלנות רפואית כתביעה בשל הטרדה מינית."

1. יתרה מכך, עסקינן במסמכים מפסיכולוגית מטפלת ובתחום הנפשי בתי משפט מרחבים את ההגדרה של טיפול רפואי כהגדרתו בחוק גם לטיפול ע"י פסיכולוג, אף שאינו רופא. (ר' לדוג' רע"א 5638/96 מגדל נ' שמור). משמע, ניתן להמציא למומחה מסמכים מסוג זה.
2. מאחר והמשיב צירף את התייחסות המטפלת לשאלות שהתבקשו, תגיש המבקשת תוך 7 ימים מהיום צו לאישורו של בימ"ש שמופנה למטפלת ללא השאלות.
3. בכל הנוגע לבקשת המבקשת לקבל את תיקו האישי והמקצועי של המשיב, הבקשה נדחית.
4. אין המדובר בבקשה לקבלת תיעוד רפואי.
5. להבדיל מכך שהמשיב חשף את עצמו מבחינה רפואית עת הגיש את תביעתו בכך שנדרש לצרף טופס וס"ר, הדרישה לקבלת התיק האישי מהווה פגיעה קשה וחמורה בפרטיותו של המשיב באופן שאינו מצדיק היעתרות לבקשה.
6. למרות שהבקשה מתייחסת לשינוי שעות העבודה, הצו המבוקש אמור לחשוף את כל ענייניו האישיים והמקצועיים של המשיב ביחס למקום עבודתו, גם אם אלו אינם קשורים לתאונה נשוא התביעה באופן שבו מסמכים ומידע זה אינו רלוונטי לעניינו אנו. נחזה כי האופן בו נוסחה הבקשה בעניין זה מהווה "מסע דיג".
7. יתרה מכך, המשיב צירף לתגובתו אישור מהמעסיק בנוגע לשינוי בשעות העבודה.
8. לסיכומם של דברים, המבקשת תמציא תוך 7 ימים מהיום צו חדש לאישורו של בימ"ש שמופנה לפסיכולוגית.
9. מאחר והבקשה התקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות.
10. המשיב/תובע, עדין מתבקש ליתן את תגובתו להמלצת בימ"ש.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשפ"ד, 23 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.