תיקון כתב תביעה בראי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018

בית המשפט דן בשאלה האם להתיר תיקון כתב תביעה, בראי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018

 

 

בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 7210-09-18

 

 

לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל
התובע:	פלוני
נגד
הנתבעים:	1. פרופורציה פי. אם. סי. בע"מ 2. יעקב בר 3. עתידים מד בע"מ

 

 

החלטה

 

לפני בקשת התובע להורות על תיקון כתב התביעה וצירוף חוות דעת רפואית מטעמו חלף זו שהוגשה עם כתב התביעה. הנתבעים מתנגדים מכל וכל לבקשה.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. המדובר בתביעה שעניינה נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו, בשל טיפול רפואי רשלני בביצוע ניתוח באפו. לכתב התביעה צרף התובע את חוות דעתם של ד"ר יובל זהר, מומחה למחלות אף, אוזן גרון ושל ד"ר אפריים דביר מומחה לכירורגיה פלסטית.

ד"ר יובל זהר קבע בחוות דעתו כי לתובע 10% נכות לפי סעיף 69 (2) ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1955 (להלן: "התקנות") בגין הפרעה ניכרת בנשימה דרך האף.

2. בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בטענת הרשלנות שיוחסה להם והגישו חוות דעת מטעמם.
3. בתיק הוגשו תחשיבי נזק, ניתנה הצעת פשרה, התקיים הליך פישור בפני שופטת אחרת ומשהצדדים לא הגיעו להסכמה, נקבע דיון הוכחות בתאריך 7/12/20.
4. בתאריך 30/11/20, כשבוע לפני דיון ההוכחות, הגיש התובע בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון, במסגרת הבקשה פרט התובע כדלקמן: "בימים אלו נמסר במשרד ב"כ התובע כי בשל מצבו ונסיבות אישיות שלא פורטו (וככל הנראה בריאותיות) נבצר מהמומחה שערך חוות דעת מטעמו התובע בתחום א.א.ג, ד"ר יובל זהר, מלהתייצב לחקירה בבית המשפט". התובע טען שבנסיבות נדרשת לו שהות לפנות למומחה אחר ולערוך חוות דעת נוספת חילופית. לבקשה לא צורף תצהיר או אסמכתא כלשהי. 

הנתבעים התנגדו לבקשה, בטענה שהבקשה מנוסחת בצורה עמומה ואינה נתמכת בתצהיר ובאסמכתא ראויה המסבירה מהן הנסיבות המונעות מד"ר זהר להתייצב לחקירה על חוות דעתו וכי הטענה ל"נסיבות אישיות שלא פורטו וככל הנראה בריאותיות" אינה עילה מספקת לדחיית מועד ההוכחות, מה גם שאינה אלא השערה בעלמא של ב"כ התובע בקשר למצב בריאות המומחה.  הנתבעים הוסיפו שהם מתנגדים לכל ניסיון של התובע לעריכת מקצה שיפורים לתביעתו ובכלל זה מתנגדים להחלפת חוות דעתו של מומחה התביעה בחוות דעת של מומחה אחר מטעם התובע בניסיון לשפר עמדות, ערב ההוכחות.

בתשובה לתגובה נטען על ידי באת-כוח התובע, כי "למען הסר ספק יובהר כפי שנמסר טלפונית לח"מ מפאת מחלתו המומחה סגר את מרפאתו, הפסיק לעבוד, לתת חוות דעת ולהופיע בבתי משפט לחלוטין".  התובע הוסיף שאי מתן שהות לתובע להביא מומחה חליפי מהווה פגיעה חמורה ואנושה בזכויות הדיוניות והמהותיות שלו שיהיה לו יומו בבית המשפט.

בהחלטתי נעתרתי לבקשה וקבעתי כדלקמן: "לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, סבורני שלא נכון לגרום לתובע נזק מהותי כה גדול בתביעתו בשל המצב אליו נקלט שלא בטובתו. איני רואה לפקפק בנכונות הדברים שמסרה ב"כ התובע...", התיק נקבע לתז"פ עד אז אמור היה התובע להבהיר כיצד הוא מבקש להמשיך בניהול ההליך.

5. בתאריך 3/2/21 הגיש התובע את הבקשה לתיקון כתב תביעה וביקש לאפשר לו להגיש את חוות דעתו של ד"ר רוני חרמון, חלף חוות הדעת של ד"ר יובל זהר. לבקשה לא צורף תצהיר והועלו בה טענות כלליות בנוגע לתיקון כתב התביעה.

עיון בחוות הדעת של ד"ר חרמון מעלה שהתובע נבדק בתאריך 22/11/20 – 8 ימים לפני המועד בו הגיש התובע בקשה דחופה לדחיית מועד ההוכחות בשל מצבו הבריאותי של ד"ר זהר. כמו כן, ניכר שמדובר בחוות דעת שונה לחלוטין, במסגרתה ראה ד"ר חרמון להרחיב טענות לגבי נושאים נוספים שלא עלו בחוות דעתו של ד"ר זהר, ובסופה קבע המומחה נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 69 (1) ב' ו- 10% נכות לפי סעיף 69 (2) ב' לתקנות. דהיינו נכות הגדולה כמעט פי שלושה מזו שקבע ד"ר זהר.

6. הנתבע-2 התנגד מכל וכל לבקשה והנתבעים האחרים הצטרפו להתנגדות זו. במסגרת ההתנגדות התבקש בית המשפט לא רק לדחות את הבקשה, אלא להוציא את חוות דעתו של ד"ר זהר מתיק בית המשפט ולחלופין להורות על התייצבות ד"ר זהר לחקירה ולחלופי חילופין, להתיר לתובע הגשת חוות חלופית הזהה במהותה לזו שצורפה לכתב התביעה בלבד, והכל תוך חיוב התובע בהוצאות ראויות.

בתגובה נטען, שהתובע הציג מצג שווא כלפי בית המשפט באי זימון המומחה מטעמו וכי המומחה אינו חולה עודנו עובד ויכול וצריך היה להיחקר על חוות דעתו במועד שנקבע לכך. הוסף שהתובע זרה חול בעיני בית המשפט והנתבעים במטרה לשפר עמדות ולהגיש חוות דעת נוחה יותר, תוך הרחבת חזית וטענה לנכויות גבוהות פי שלושה מאלו שנקבעו על-ידי ד"ר זהר.

הנתבעים טענו שבקשת התובע נוסחה בצורה עמומה מבלי שנתמכה בתצהיר או אסמכתא, מבירור בתיק בית המשפט עולה שהמומחה כלל לא זומן כדין לדיון ההוכחות, ובכל זאת בית המשפט דחה את הדיון.

על מנת לאמת את טענות התובע שלחה מבטחת הנתבע-2, חוקר לביתו של המומחה. נטען שהחקירה העלתה שביום הדיון שהה המומחה בביתו, התהלך עצמאית ללא קושי או תמיכה, ענה על שאלות החוקר והשיב שעובד מביתו. הנתבעים צרפו בהמשך תצהיר חוקר, תמונות וסרט הקלטה.

הנתבעים הוסיפו שמומחה שנתן חוות דעת לבית המשפט, מחויב להתייצב להיחקר על חוות דעתו, אלא אם כן הוא רתוק למיטת חוליו או נסיבה קיצונית אחרת, לא כן לגבי מומחה מתפקד עצמאית, עודנו פעיל ועובד מביתו.

הנתבעים הכבירו טענות על האופן בו הוגשה הבקשה וחוסר תום לבו של התובע (כטענתם), על התנאים לתיקון כתב התביעה וחזרו על בקשותיהם החלופיות.

7. מדו"ח החקירה ומתצהיר החוקר שצורפו עלה שמספרי הטלפון שמופיעים באינטרנט כמספרי המרפאה אינם מחוברים וצוין שבשיחה בכיסוי עם הנבדק מסר שכבר אין לו קליניקה. פורטו שני ימי מעקב, ביום הראשון לא היה בביתו, ביום השני עלה החוקר לביתו של ד"ר זהר ושוחח עמו שיחת חולין על מצב הבניין. בדוח צוין שד"ר זהר מסר ביום השני למעקב שנמצא בביתו ועובד מהבית.

בתצהיר מטעם החוקר פורט בין היתר שבמסגרת החקירה בתאריך 7/12/20, שוחח עם ד"ר זהר בטלפון כלקוח פוטנציאלי. במסגרת השיחה מסר ד"ר זהר כי סגר את הקליניקה שלו, אך עדיין עובד מביתו.  החוקר המשיך ותאר את התרשמותו מד"ר זהר.

בסרט שצורף, נראה המומחה, אדם מבוגר יחסית, בלבוש מרושל מעט בביתו, בדרך כלל הסתייע כתמיכה בקיר או במשקוף הדלת כאשר עמד. המומחה הבין את אשר נשאל וענה לשאלות שנשאל באופן ענייני, ניכר מצב קוגנטיבי תקין הגם שיכול שהוא לא שומע היטב ונאלץ להתקרב לחוקר כדי לשמוע את דבריו. בסרט לא מתועדת אמירה של המומחה שהוא עובד מביתו.

8. נוכח חומרת הדברים שנטענו, אפשרתי לתובע להגיב. בתגובתו טען התובע שתגובת הנתבעים על נספחיה מהווה ראיה לביצוע עבירות של פגיעה בפרטיותו של המומחה ומדובר בהטחת האשמות כזב חסרות בסיס כלפי התובע. התובע הוסיף עוד שהטענה לשינוי חזית כלל אינה ברורה ויש לקבל את הבקשה.

לתשובה צורף תצהירו של התובע בו טען בסעיף הרלוונטי כדלקמן: "לפני הדיון שהיה קבוע ליום 7/12/20 פנתה אלי באת כוחי ומסרה לי ששוחחה עם ד"ר זהר והוא הודיע שאין באפשרותו להתייצב לחקירה בבית המשפט....".  מעבר לכך לא נמסרו פרטים נוספים בנוגע להתרחשויות. לתצהיר צורפה תכתובת מייל המשקפת לכאורה מייל שכתב המומחה לבאת-כוח התובע בתאריך 2/12/20 בשעה 19:48 בערב - לפיו – "עקב מחלה נאלצתי להפסיק את עבודתי הרפואית ומרפאתי נסגרה. אי לכך, ועקב מחלה שפקדה אותי, לא אוכל להופיע כעד רפואי בבית המשפט בתיק של ...".

9. לבקשת הצדדים נקבע דיון במסגרתו נחקרו התובע והחוקר הפרטי.

במהלך הדיון, נחקר התובע ומחקירתו עלה שחוות הדעת של ד"ר חרמון עלתה 21,645 ₪ וחוות הדעת של ד"ר זהר כ- 9,000 ₪ ובכל זאת התובע לא עמד על כך שד"ר זהר יחזיר את אשר שולם לו ובהקשר זה השיב שהוא סומך על עורכת דינו שאין טעם להציק לאדם מעל גיל 90. התובע השיב שהוא יודע שחוות הדעת הן בערך אותו דבר בסגנון ושתיהן טובות. לדבריו, לא שם לב לאחוזי הנכות. 

לשאלות בא-כוח הנתבע-2, השיב התובע שעורכת הדין הודיעה לו שלושה שבועות לפני מועד ההוכחות ואמרה שהמומחה לא יכול להגיע מהסיבות שלו. התובע נשאל מדוע לא פרט עובדה זו בתצהירו אלא רק צרף מייל מתאריך 2/12/20 (חמישה ימים לפני מועד ההוכחות) והשיב שאינו משפטן. התובע אישר שנבדק אצל ד"ר חרמון בחודש נובמבר. כאשר נשאל מתי נקבעה הבדיקה השיב שאולי שבוע קודם.

חקירתו של החוקר הפרטי הייתה נוקבת, תוך שבאת כוח התובע מטיחה בו שוב ושוב שהוא אינו דובר אמת ופגע בפרטיות המומחה. כפי שהוער בדיון, עדות החוקר בהקשר זה אינה רלוונטית, לא מהימנותו עומדת לדיון אלא מצבו של ד"ר זהר עליו ניתן ללמוד מהסרט שצורף. לחוקר לא היו תשובות לשאלות מדוע שיחת הטלפון בה השיב המומחה שעובד מביתו לא הוקלטה ומדוע לא עשה פעולות נוספות כגון לתאם מועד בדיקה אצל המומחה.

10. אחר דברים אלו סיכמו הצדדים טענותיהם. באת כוח התובע הסבירה שפנתה לד"ר זהר לפני הדיון וזה השיב שלא יגיע, משכך הורתה לתובע להיבדק על ידי מומחה אחר, מהר השיגו מומחה אחר ומשראו שחוות הדעת לא תהא מוכנה עד לדיון הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון. לדבריה המייל של ד"ר זהר נכתב לבקשתה.

לשאלת בית המשפט האם קיימת הסכמה להותיר את חוות דעת ד"ר חרמון ובלבד שהנכות שתידון תהא הנכות שקבע ד"ר זהר, הביעו הנתבעים הסכמה ואולם באת-כוח התובע השיבה שעליה לשקול את הדברים ולא יעלה על הדעת שבית המשפט יגביל את המומחה לשיעור נכות מסויים.

לדידו של התובע התנגדות הנתבעים רצופת שקרים, והאשמות שווא כלפי התובע ויש לקבל את הבקשה ולהשית על הנתבעים הוצאות כבדות.

הנתבעים מצידם חזרו על עמדתם, תוך הדגשה שהתובע מיתמם, הטעה את בית המשפט, נמנע מלעדכן על מצב המומחה לשיטתו ופעל בחוסר תום לב. הנתבעים חזרו על כך שיש להורות על הוצאת חוות דעת ד"ר זהר מתיק בית המשפט ולחייב בהוצאות כבדות.

11. כזכור, עומדת לדיון בקשת התובע לתיקון כתב התביעה משכך אציב תחילה את המסגרת הנורמטיבית הנדרשת לדיון.

 

תיקון כתב תביעה בראי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018

12. התובענה דנן הוגשה עובר לכניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר נכנסו לתוקפן ביום 1.1.2021. עם זאת, בהתאם להוראת המעבר הקבועה בתקנה 180(ג)(1) לתקנות חלות חלק מהוראותיהן, ביניהן תקנה 46 הנוגעת לתיקון כתבי טענות, על הליכים שנפתחו ערב תחילתן של התקנות החדשות.

תקנה 46(א) לתקנות החדשות קובעת שבית המשפט רשאי להורות על תיקון כתבי טענות לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

את הסמכות להתיר תיקון כתבי טענות, יש ליישב ולפרש לאור עקרונות היסוד שנקבעו בתקנות החדשות ובין היתר, קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך; איזון בין האינטרסים השונים של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי לקיים דיון משפטי צודק מהיר ויעיל תוך חיסכון במשאבי זמן ועלויות, וכן חובת בעלי הדין לנהוג בתום לב בניהול ההליך.

עקרונות היסוד בתקנות כמו גם הסמכות שניתנה לבית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות, עולים בקנה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת בעניין תיקון כתבי טענות. כך למשל, בפסיקה נקבע שבבוא בית המשפט לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (ראו רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין  (25.1.2016), תא (ת"א) 74760-10-18 קנדן מגורים בע"מ נ' אלומניום קונסטרקשיין פרו בע"מ (18/3/21)).

בפסיקה, נקבעו ארבעה שיקולים מנחים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות: השיקול הראשון עניינו בשאלה אם התיקון אכן נדרש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. ככל שהתיקון נראה ככזה שעשוי לסייע בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כך יטה בית המשפט להתירו. בבסיסו של שיקול זה עומדת השאיפה להעמיד לדיון את הפלוגתא האמיתית שבין הצדדים ולחתור לבירור האמת.

השיקול השני נוגע לאיחור בהעלאת הטענה- סיבתו ומידתו. היעדר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה, הניתנת לסתירה, כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת, שכן אם מדובר בעובדה מהותית, חזקה היא שהייתה מועלית מלכתחילה.

השיקול השלישי הוא האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב. בית המשפט לא יתיר את התיקון אם לצד שכנגד יש אינטרס ממשי להתנגד לתיקון, כגון כשהתיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות או יקנה למבקשו יתרון דיוני.

השיקול הרביעי עניינו בשאלה אם בקשת התיקון הוגשה בתום לב.

(ראו: בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.2012) (להלן: "עניין אינסלר"), ראו גם רעא 8966/20 יוסף מוהנא נ' מוחמד ח'ליל סולימאן (17.1.2021), (ראו גם רעא 6222/20 שי נתן הדר נ' עינב שם טוב (27.10.2020)).

מן הכלל אל הפרט

13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לידי מסקנה שדינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה על ידי צירוף חוות דעת אחרת, בה שיעור הנכות הנטען גדול פי שלושה משיעור הנכות שנטען בכתב התביעה, להידחות.  לא שוכנעתי שד"ר זהר לא כשיר להעיד ולא שוכנעתי שמוצדק לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו באופן האמור על סף דיון ההוכחות, כאשר כל הנתונים בנוגע למצבו הבריאותי של התובע היו בידי התובע עם הגשת התביעה.
14. תובע הנסמך על חוות דעת רפואית בכתב התביעה, מציג חזית דיון בעניינים של רפואה על פיה מתנהל ההליך. כל שינוי לאחר מכן, אמור לקבל את אישורו של בית המשפט ואישור כזה יתקבל רק במקום שהדבר מוצדק ונדרש. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות בסעיף 87 (ט) "לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט". לתובע אין את הזכות להגיש חוות דעת חלופיות כרצונו, גם אם הגיע למסקנה שחוות דעת אחרת תשרת טוב יותר את עניינו.

מומחה החותם על חוות דעת לטובת צד, כמוהו כעד הנותן תצהיר וחובתו להתייצב בבית המשפט ולהיחקר על חוות דעתו.  כמובן שככל שנבצר מהמומחה להגיע חלילה בשל מחלה או סיבה אחרת, בית המשפט יכול לשקול בקשה לשחררו מעדות ואולם בהעדר החלטה מסוג זה ברי שהמומחה מחוייב להתייצב לעדות מכוח הסכמתו שחוות דעתו תוגש לבית המשפט.

במקרה דנן, צבר הנסיבות שהתבררו בדיון, מלמד שמחד לא קיימת ראיה מספקת לנבצרותו של המומחה מלהעיד ומאידך ניכר שהתובע התנהל באופן מתוכנן ומחושב באופן שיאפשר לו להגיש חוות דעת אחרת עם אחוזי נכות גבוהים פי שלושה, תוך העלמת עובדות מהצדדים ומבית המשפט, גרימה של ביטול דיון הוכחות זמן קצר לפני הדיון, והערמת הוצאות על הצדדים. לא למותר לחזור על העובדות שהתבררו –

-        התובע לא זימן את המומחה לדיון ההוכחות באמצעות בית המשפט, כמקובל.

-        בחקירתו של התובע, התברר לראשונה שהתובע ידע על נבצרותו הנטענת של ד"ר זהר שלושה שבועות לפני הדיון. התובע לא עדכן בשלב זה את הצדדים ואת בית המשפט כפי שמצופה ואף הכרחי היה שיעשה. התובע אף נמנע מלהתייחס לעובדה זו בתצהיר שהוגש לתמיכה בבקשה לתיקון כתב התביעה.

-        מחוות הדעת החלופית כמו גם מעדותו של התובע התברר שהתובע נבדק על ידי מומחה אחר שבוע לאחר שנודע לו לטענתו על נבצרות המומחה, דהיינו שבועיים לפני מועד ההוכחות, כל זאת עדיין מבלי לעדכן את הצדדים ואת בית המשפט. התובע נמנע מלהתייחס לעובדה זו בתצהיר שהוגש לתמיכה בבקשה לתיקון כתב התביעה. התובע נמנע בעדותו מלמסור מתי בדיוק נקבע התור לבדיקה אצל המומחה החלופי, כאשר סביר להניח שמומחה אינו זמין בתוך פרק זמן קצר.

-        באת כוחו של התובע מסרה בדיון, שהכוונה הייתה להגיש חוות דעת אחרת עוד לפני הדיון. דהיינו התובע, לשיטתו, תכנן להפתיע את הצדדים ואת בית המשפט ימים ספורים לפני דיון הוכחות בחוות דעת אחרת בתיק שעניינו רשלנות רפואית !.

-        בבקשה לדחיית מועד הדיון שהוגשה בתאריך 30/11/20 נטענה סיבה עמומה ומעורפלת לגבי מצבו של המומחה -  "בימים אלו נמסר במשרד ב"כ התובע כי בשל מצבו ונסיבות אישיות שלא פורטו (וככל הנראה בריאותיות) נבצר מהמומחה שערך חוות דעת מטעמו התובע בתחום א.א.ג, ד"ר יובל זהר, מלהתייצב לחקירה בבית המשפט". בתשובה לתגובה כבר נטען באופן ברור שמדובר בסיבות בריאותיות ובמייל של ד"ר זהר, נכתב במפורש שמדובר במחלה. איזה מחלה? מדוע היא מונעת מן המומחה להעיד? ומדוע לא צורף כל מסמך? כל אלה לא הובררו. גם אם ד"ר זהר סגר את הקליניקה, אין לכאורה כל מניעה שיעיד לגבי חוות דעת שנתן בעבר.

-        בסרט שצולם על ידי החוקר הפרטי ביום שהיה צפוי להתקיים דיון ההוכחות, נראה המומחה צלול, מתפקד, ולא נראית סיבה ניכרת לעין שתמנע ממנו להעיד. לבית המשפט מגיעים עדים וגם מומחים שיציבותם ושמיעתם אינן מושלמות. העובדה שהמומחה לבוש ברישול בביתו, נעזר במקל הליכה או אינו שומע באופן מושלם אינה מלמדת דבר על כשירותו להעיד. התובע הסתייע מלכתחילה בחוות דעת של מומחה בגיל מבוגר יחסית, ואם סבר שמומחה כזה לא יכול להעיד, היה צריך לשקול את צעדיו בטרם הגשת כתב התביעה.

-        התובע השיב שחרף העובדה שחוות הדעת הראשונה עלתה לו למעלה מ-9,000 ₪ אין בכוונתו לדרוש את הכסף מהמומחה בשל היותו מבוגר, חרף העובדה שנדרש לחוות דעת נוספת. התנהלות זו מתיישבת עם ויתור מרצון על חוות הדעת, ולא נבצרות של המומחה.

15. מן המקובץ עולה, שהתנהלותו של התובע המבקש את התיקון, מלמדת לכאורה על ניסיון להחליף את חוות הדעת שהוגשה מטעמו בתיק על סף דיון ההוכחות. הבקשה הוגשה בשלב דיוני מתקדם ומשמעותה הלכה למעשה פתיחת ההליך מחדש בעניין שיעור הנכות שנגרמה לתובע וצורך של הצדדים להגיש חוות דעת נוספות וחוות דעת משלימות על המשתמע מכך, ומכאן דחייה של חודשים ארוכים. יתירה מזו, הנתבעים ניהלו את הגנתם לפי החזית שהציב התובע, ושינוי חזית זו בעצם הטענה לנכות הגדולה פי שלושה מזו שנטענה בכתב התביעה, יכול ותפגע בהגנתם.
16. בנסיבות שפורטו, שקילת השיקולים המנחים מביאה למסקנה שאין להיעתר לבקשה. התיקון אינו נדרש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת כפי שהציב אותם התובע בכתב התביעה, אלא על סף דיון ההוכחות מבקש התובע להרחיב את חזית התביעה באופן המשרת את עמדותיו ועל אף שאין בחוות הדעת החדשה כל נתון שלא היה ידוע בעת הגשת התביעה.

אין כל הצדקה בנסיבות אלה, לאפשר לתובע לשנות את חזית התביעה בשלב כה מאוחר, ואין כל הסבר מניח את הדעת מדוע התובע לא טען מלכתחילה את הטענות. התובע כלל לא התייחס בבקשה לתיקון כתב תביעה להעלאת שיעור הנכות ומשמעותו ולשאלה מדובר מלכתחילה לא הוגשה חוות דעת לגבי שיעורי נכות כאלה. ויובהר לא מדובר במקרה בו תוך כדי ניהול ההליך מתבררות עובדות שלא היו ידועות קודם, אלא בהתבססות על אותם מסמכים ואותו מצב עצמו.

אשר לשיקול השלישי – הרי שהתיקון המבוקש יוצר לתובע יתרון שעה שחוות הדעת מטעמו מוגשת לאחר חוות הדעת מטעם הנתבעים, באופן שמרחיב ממשית את חזית התביעה וכאשר הנתבעים ידרשו שוב לגבש את אסטרטגיית הגנתם. 

אשר לתום הלב של התובע, תובע שלא טרח לזמן את המומחה לעדות באמצעות בית המשפט, שלא מסר לצדדים ובית המשפט שהוא מתכנן הגשת חוות הדעת אחרת, שהתכוון להפתיע את הצדדים סמוך למועד ההוכחות ושמנסה להבנות ממצבו הרפואי הנטען של ד"ר זהר על מנת להגיש לבית המשפט חוות דעת עם נכויות גבוהות פי שלושה, אינו יכול להלין על כך שמוטלים ספקות בתום ליבו.

כאשר הוסבר לתובע שלא ניתן להגיש חוות דעת חלופית עם נכויות אחרות גבוהות פי שלושה, היתממה באת-כוחו בטענה שבית המשפט לא יכול להגביל את המומחה מלכתוב את אשר הוא סבור. אכן בית המשפט אולי לא יכול להגביל את המומחה אבל הוא יכול להגביל את התובע מלהגיש חוות דעת חלופית שהנכויות שבה חורגות מן הנטען בכתב התביעה, כל זאת בטענה שהמומחה שלו חולה ונבצר הימנו להעיד.

בנסיבות שפורטו התיקון המבוקש אינו מתיישב עם העקרונות בתקנות סדר הדין האזרחי על-פיהן בית המשפט אמור לחתור לניהול "הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" (סעיף 1 לתקנות). הליך בו צד מנצל מצב רפואי נטען של מומחה מטעמו כדי לערוך מקצה שיפורים כה משמעותי בתביעתו, חותר מטבעו תחת הגינות ההליך השיפוטי כלפי הצדדים האחרים. בבקשה לתיקון כתב התביעה, אין כל הסבר על ידי התובע מדוע הדברים לא נטענו מלכתחילה.

17. הנתבעים טענו שיש להורות על הוצאת חוות דעתו של ד"ר זהר מתיק בית המשפט ולהותיר את תביעת התובע בלא חוות דעת. משמעות הוראה כזו, הינה למעשה דחיית התביעה. בית המשפט העליון הנחה לא פעם, שיש להתאים את הסנקציה למחדלים שנעשו (השוו: רעא (מרכז) 38815-12-19 מדינת ישראל נ' א. ד (23/7/2020), שם הביע בית המשפט דעתו שאף שהיו מחדלים, ראוי להעדיף את סנקציית ההוצאות על פני מחיקת כתב הגנה וראו גם רעא 3217/20 עו"ד עמוס גבעון נ' עו"ד נעמי וייל (16/3/20), שם קבע בית המשפט שזכותו של בעל דין לעמוד על כל תג ותג ואולם זכותו של בית המשפט לא לקבל את הבקשות במלואן ולהתאים את הסנקציה. וראו לאחרונה רע"א 35/21 בר דוד זכויות ממציאים (1989) בע"מ נ' ענבר לושי-סטון (7/3/21), שם קבע בית המשפט שגם אם נפל שיהוי מסוים בהתנהלות לכל פגם פרוצדוראלי יש להתאים סעד ראוי).  אמנם הפגם בהתנהלותו של התובע אינו פרוצדורלי גרידא, אך עדיין אין בו כדי להביא למצב בו לא יוכל לברר את תביעתו.
18. אחר כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע-2, בסך 8,000 ₪, זאת בשים לב בין היתר להוצאות שנגרמו לנתבע-2 ולהתנהלותו של התובע שלא מסר את מלוא המידע בזמן אמת לנתבעים ולבית המשפט. יתר הנתבעים הצטרפו לטיעוניו של הנתבע-2, ואינו רואה לפסוק לטובתם הוצאות נוספות.
19. התיק נקבע להוכחות בתאריך 6/10/21 החל מהשעה 10:00. הצדדים ידאגו לזמן לדיון את כל העדים מטעמם.

ככל שהתובע ימציא אסמכתא אובייקטיבית לפיה ד"ר זהר אינו יכול להעיד מסיבות בריאותיות אשקול מתן רשות לתובע להגיש חוות דעת אחרת ובלבד שזו לא תחרוג מן העילות ושיעור הנכות שנטענו בכתב התביעה ובחוות הדעת שצורפה לו.

 

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

 

אורלי מור-אל