האם יחוייב אדם באגרת שילוט, עת נתלו שלטי פרסום שלו, בלא ידיעתו?

האם יחוייב אדם באגרת שילוט, עת נתלו שלטי פרסום שלו, בלא ידיעתו?

בית משפט השלום בפתח תקווה דן בשאלה האם יחוייב אדם באגרת שילוט, עת נתלו שלטי פרסום שלו, בלא ידיעתו?

  

בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה אין להטיל אגרת שילוט!

 

לעיון בפסק הדין המלא (זמין למנויים בלבד)

 

מפסק הדין:

 "1.       אדם תולה שלט פרסומי על גדר פח באתר בנייה באחת מערי ישראל. לימים מפורקת הגדר, כשהשלט נותר מוצמד אליה והגדר מותקנת מחדש שלא בידיעתו בפתח תקווה. האם במקרה כזה צריך אותו אדם לשלם אגרת שילוט בעיר פתח תקווה.

 

...

 

סיווג השילוט:

 

6.       סע' 2 לחוק העזר מחייב ברשיון ואגרה 'שלט', 'מודעה' ו 'הצגה' או 'פרסום' של שילוט.

 

לעניין שאלת הסיווג, חלוקים הצדדים אם מדובר ב'שלט' על-פי אותו סיווג חוייבה הנתבעת או 'מדבקה' כטענתה.

 

עיון בתמונות השלטים שהוצגו עולה כי מדובר בשילוט המכיל את שם הנתבעת (מ.סעדון בע"מ), עיסוקה (ניסור וקידוח בטון), מספר הטלפון שלה, אזורי עבודתה (בפריסה ארצית), וכתובת הדוא"ל שלה.

 

מהות פרסום כזו עולה בקנה אחד עם ההגדרה של "שלט" שעל-פי חוק העזר הוא "הודעה המכילה את שמו של אדם או מקצועו או שמו או שמו או טיבו של עסק [...], או כל צירוף של אלה...".

 

יוצא איפוא, כי ככל שלא ניתן יהיה להצביע על סיווג מתאים אחר, הרי שסיווג השילוט במקרה זה יהיה כ"שלט", לרבות השלכת הסיווג לעניין גובה האגרה.

 

 

 

7.       הנתבעת ביקשה לסווג את הפרסום כ'מדבקה'. ראשית, יושם לב כי בחוק העזר אין סיווג כ"מדבקה". לכל היותר קיימת "הדבקה" שהיא אחת הדרכים המנויות ל"פרסום" של "הודעת דבר במקום ציבורי".

 

הסיווג האפשרי לכאורה הוא איפוא רק בין "שלט" לבין "מודעה". כשדרכי הצגתם הן ב"הצגה" (קביעת שלט במקום ציבורי) או ב"פרסום" (הודעת דבר במקום ציבורי). בנסיבות אלה, מאחר שעל-פי הגדרת "מודעה" בחוק העזר, לא ניתן לסווג את השילוט הנדון כ'מודעה' באשר כל שילוט הנכנס בגדרי "שלט" מוחרג מהגדרת "מודעה" (ראו ההגדרה: "מודעה - .... ושאינם שלט..."), הרי שנותר הסיווג של השילוט הנדון כ"שלט".

 

 

 

8.       זאת ועוד, חיזוק למסקנה כי לא ניתן לסווג השילוט הנדון כ"מדבקה" מצוי בתוספת לחוק העזר הקובעת את גובה האגרה המתחייבת בגין כל פרסום או הצגה. ויובהר, מדובר בתוספת לחוק העזר שאין לה מעמד עצמאי לעניין "סיווג" אלא היא נסמכת על הסיווג וקובעת תעריף לכל שילוט על-פי סיווגו.

 

בחלק ג' לתוספת שכותרתו "אגרת הדבקה" מדובר בתעריף שונה לפי גודל 'גליון' או גודל 'מודעה' וזאת באופן שתואם לתיאור תעריף האגרה בחלק ב' שכותרתו "מודעות" הנקבע לפי גודל המודעה בכפוף לתקופת הזמן בו היא מפורסמת. התעריף של 'אגרת הדבקה' אינו תואם לאופי התעריף הקבוע בחלק א' שכותרתו "שלטים", הקובע תעריף לפי שטח.

 

מכאן שמעבר לכך שהתוספת לחוק העזר קובעת תעריף האגרה בלבד ואינה מקור נורמטיבי לסיווג, הרי שגם התעריף עצמו קושר רק בין 'הדבקה' לבין 'מודעה' ואינו קושר בין 'הדבקה' לבין 'שלט'. יש גם בכך כדי לשלול טענת הנתבעת כי היה מקום לחייב במקרה זה את השילוט 'כמדבקה'.

 

 

 

מכל האמור, בהתחשב באופי השילוט הנדון, הכולל את פרטי הנתבעת, עיסוקה ודרכי ההתקשרות איתה, ובאופן פרסומו, הרי שיש לקבוע כי מדובר בשילוט מסוג "שלט", וזאת גם אם החומר ממנו עשוי השלט במקרה זה הוא מדבקה; ומשחוק העזר מחריג מתחולת "מודעה" כל מה שבא בגדרי "שלט", הרי שממילא כמוסבר לעיל אין רלוונטיות ל'אגרת ההדבקה'.

 

לאור כל האמור המסקנה היא שהשילוט של הנתבעת שנמצא תלוי בפתח תקווה יסווג כ"שלט" כמשמעו בחוק העזר.

 

 

 

החיוב באגרה:

 

9.       סע' 2 לחוק העזר קובע את חבותו של אדם המציג שלט באגרת שילוט על-פי הוראותיו של חוק העזר. יש לקבל ההנחה כי ראוי לחייב באגרה את מי שמציג את הפרסום ו/או נהנה ממנו. יחד עם זאת, אין מקום להגיע לתוצאה אבסורדית לפיה יישא אדם באגרה מתחייבת בגין שלט שלא תלה בתחומי העיר פתח תקווה, רק משום שהשלט עצמו הגיע בסופו של דבר לעיר פתח תקווה, לאחר שנדד מעיר אחרת עם הגדר עליה היה תלוי; בייחוד נכון שהדבר שעה שאין מדובר בגדר של תולה השלט וכי העברתה של הגדר ממקום למקום אינה בשליטתו ואף אינה בידיעתו.

 

....

 

12.      יש עוד להתייחס בעניין זה לסע' 18 שכותרתו "חזקת האחריות" שלשונו:

 

"מי ששמו, עסקו או עניינו מתפרסם בגוף השילוט [...], רואים אותו, לצורך חוק עזר זה, כמי שפרסם או הציג את השילוט, אלא אם כן, מסר, תוך 72 שעות ממועד קבלת ההודעה עך כך מאת ראש העיריה, את שמו ומענו של האדם האחראי לפרסום או להצגת השילוט."

 

לכאורה קובע הסעיף חזקת אחריות הניתנת לסתירה לפרסום ומכאן גם לחיוב באגרת שילוט, אלא אם החייב באגרה מודיע לעירייה מיהותו של המפרסם בפועל, או אז נותרת האפשרות בידי העירייה לפנות למפרסם בפועל ולחייבו באגרת השילוט.

 

בהתאם לראיות שהובאו בפניי הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא אינה אחראית על תליית השלטים. ממכתב של הנתבעת לתובעת מיום 18/3/10 (נספח ב' לתצהיר מר סעדון) עולה כי הנתבעת הודיעה שאין לה משרד בשטח השיפוט של פתח תקווה וכי השלטים הוצבו באתרים שאינם בשליטת הנתבעת. על הדברים חזרה הנתבעת גם במכתב מיום 20/6/10 (נספח ג' לתצהיר מר סעדון), תוך שהנתבעת מפנה את העירייה לכך שמדובר בגדרות שבבעלות חברות הבנייה, כשאין לנתבעת שליטה על הצבת הגדרות.

 

 

 

13.      יש בכך לדעתי משום הודעה מתאימה לעירייה כי הגם שפרטי הנתבעת הם אלו שפורסמו בשלטים, הרי שיש אחר שאחראי לפרסום או להצגת השילוט, זאת בהתאם לתנאי הקבוע בסע' 18 לחוק העזר, באופן שיש בו לפטור את הנתבעת מתשלום אגרת השילוט בגין אותם שלטים..."