1. האם התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על דרך המיקרוטראומה בנוגע לליקוי בברכיים?

זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת הליך זה.

1. ביום 9.10.2024 דחה הנתבע את תביעת התובע להכרה בליקוי בברכיים כפגיעה בעבודה.
2. ביום 17.9.2025 התקיים לפניי^[1] דיון הוכחות שבמהלכו נשמעו עדויותיהם של התובע ומר דני אמר, מנהל המחלקה שבה עובד התובע, אשר זומן למתן עדות על ידי הנתבע (להלן: מר אמר).

התשתית העובדתית

1. התובע יליד 1968.
2. התובע עובד בחברת החשמל משנת 1992 בתפקידים שונים^[2]:
3. משנת 1992 ועד שנת 2014 עבד בתפקיד עובד רשת.
4. משנת 2014 ועד שנת 2018 עבד בתפקיד ראש קבוצה.
5. משנת 2018 ועד היום עובד התובע בתפקיד סגן מנהל עבודה ברשת שבמסגרתו הוא אחראי על צוות המונה בין 10 ל-15 עובדים.

מהות עבודתו של התובע בשני התפקידים הראשונים הייתה זהה בעיקרה. כשהתקדם לתפקיד סגן מנהל עבודה ניתנו לו סמכויות והרשאות נוספות והוא עסק בעיקר בניהול הצוותים^[3].

1. התובע עובד חמישה ימים בשבוע, כעשר שעות בממוצע ליום ולעיתים אף יותר^[4]. בחמש השנים האחרונות מבצע התובע גם משמרות של תיקון תקלות^[5].
2. תפקיד התובע כולל ביצוע עבודות שונות:
3. משיכת חוטי חשמל^[6]: התובע, יחד עם עובדים נוספים, מושכים חוטי חשמל כשהם עומדים על הקרקע. החוטים כבדים ולכן עליהם להפעיל מאמץ בזמן המשיכה. ב-60% מהמקרים מתבצעת המשיכה באמצעות הידיים וב-40% מהמקרים הם נעזרים ברכב. הפעולה מתבצעת בתדירות משתנה שנעה בין פעם או פעמיים בשבוע לפעם או פעמיים בחודש. זמן ביצוע הפעולה משתנה לפי אורך החוטים שיש למשוך והיא נמשכת בין 20 דקות לשעתיים, לא רצופות.
4. חיבור לשנאים^[7]: התובע מטפס על עמוד חשמל בגובה של שישה מטרים. הוא עומד על דיאגונאל באלכסון ומחבר 16 גידים לשנאים שנמצאים על העמוד. התובע זז מצד לצד כדי לחבר את הגידים. חיבור הגידים אורך כשעה וחצי ביום. התובע מבצע פעולה זו פעם או פעמיים בשבוע. בכל יום עבודה מחברים שנאי אחד על עמוד חשמל.
5. התקנת מנתקים וכבלים^[8]: ההתקנה מתבצעת כשהעמוד שוכב על הרצפה או כשהוא עומד בגובה של 10 עד 12 מטרים.
6. עבודה על עמודי חשמל בגובה^[9]: התובע מטפס על עמודי חשמל כשהוא חגור ברתמת עבודה במשקל של 5 עד 7 ק"ג^[10]. לאחר כ-10 שנים החל השימוש בבמת הרמה ב-50% מהזמן^[11]. הטיפוס על העמוד אורך כשלוש דקות^[12]. התובע מתקין "מנתק ראש" באופן הבא: כשהוא נמצא בגובה, מעלים אליו זרועות מתכת אותן הוא מרכיב על העמוד. עליו לעבור בין שש נקודות על עמוד החשמל כשבכל נקודה הוא שוהה כעשר דקות.

לפני מינויו לתפקיד סגן מנהל עבודה בשנת 2018, התקין "מנתק ראש" אחד או שניים כמעט כל יום.

כמו כן, התובע מתקין "מנתק צד" לאחר התקנת "מנתק הראש". עליו לזחול על ברכיו מספר שניות על הזרועות ולהתקין את מנתק הצד. עבודה זו מתבצעת בין שעה וחצי לשעתיים בתדירות של שלוש עד חמש פעמים בשבוע^[13].

• עבודה על עמודי חשמל בקרקע^[14]: לעיתים העובדים מתקינים אביזרים על עמוד החשמל שמוחזק על ידי משאית בגובה החזה שלהם. העמוד מוחזק באלכסון כך שהחלק המרוחק נמצא קרוב יותר לרצפה וצריך להתכופף כשמתקינים בו אביזרים. הטיפול בעמוד אורך בין שעתיים לשלוש שעות, כשמחציתן בחלק התחתון. התובע התקין אביזרים על החלק התחתון של העמוד כ-50% מהזמן.

יצוין כי רק 30% מהזמן בוצעה התקנת המנתקים על עמודי חשמל בקרקע.

• עבודה בתחנת טרנספורמציה^[15]: העבודה מתבצעת בחדר טרנספורמציה ובמרתף בגובה 1.2 מטר ובגודל של 6 x 4 מטר שנמצא מתחתיו. התובע נכנס למרתף בכריעה על ברכיו כדי להכניס כבלים בגודל 10 ס"מ לחדר הטרנספורמציה. הוא משחיל כבלים לתקרת המרתף ועובד אחר מושך אותם מתוך החדר. התובע מיישר את רגליו מידי פעם כדי לנוח ולאחר מכן מתכופף כדי להמשיך בעבודה. עבודה הזו אורכת בין שעתיים לשלוש שעות בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע ולעיתים פעם בחודש. ב-15 השנים הראשונות ביצע התובע עבודה זו כשלוש פעמים בשבוע.

לאחר השחלת הכבלים לחדר חיבר אותם התובע יחד עם שני עובדים נוספים לארון החשמל בחדר הטרנספורמציה. הוא עובד בכל צד של הלוח בין 10 ל-15 דקות ומשתמש במכשירים רוטטים.

1. כמו כן, התובע נושא משאות כבדים מהמחסן למשאית ומהמשאית למקום העבודה^[16]: סכין מנתק במשקל 30 ק"ג. ככלל יש שלושה סכינים^[17]; זרועות למנתק, זרועות לשנאי וזרוע ראש שמשקלם נע בין 10 ק"ג ל-50 ק"ג. את האביזרים ששוקלים מעל 30 ק"ג מרימים שני עובדים^[18]; ארגז חלוקה במשקל של 50 ק"ג שמרימים שני עובדים. התובע הרים ארגזי חלוקה בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע^[19]; מבודד ששוקל עשרות ק"ג ובעבר בין 30 ל-50 ק"ג^[20].
2. התובע משתמש במהלך עבודתו בכלים רוטטים כגון: דיסק חיתוך, סוגר ברגים, חותכן כבלים ולחצן הידראולי^[21].
3. בשנת 2015 נחבל התובע בברך ימין ואובחן כסובל מחבלה סיבובית בברך^[22].

טענות הצדדים

1. התובע טען כי עלה בידיו להניח תשתית עובדתית לפגיעה בברכיים על דרך המיקרוטראומה בעת הטיפוס על עמודים, בעת העבודה על עמודים ובעת העבודה בתחנות טרנספורמציה. הוא מטפס על עמוד חשמל בין פעמיים לארבע פעמים ביום עם הפסקה בין טיפוס לטיפוס, בעת ביצוע העבודה על העמוד הוא מתנועע מצד לצד ואף עומד על דיאגונאל משופע לצורך ביצוע עבודתו. הוא נדרש לבצע עבודה על העמוד ב-360 מעלות. מדובר בעבודה לא נוחה וצפופה ועליו להזיז את ברכיו ממקום למקום תוך כדי עליה וירידה על העמוד כדי להתקין את האביזרים השונים. כמו כן, כשהוא עובד בתחנת טרנספורמציה עליו לעמוד על הברכיים כדי להעביר את הכבלים לעובד שנמצא למעלה ולזחול. עבודה זו ארכה מספר שעות שבמהלכה ביצע הפסקות כדי לקום ולהתיישר. התובע ביצע עבודה זו לפחות שלוש פעמים בשבוע ב-15 השנים הראשונות לעבודתו. התובע מבצע תנועות חוזרות ונשנות בברכיים בעת הטיפוס והירידה על העמודים, בעת ביצוע עבודות שונות על עמודים בגבהים שונים ובעת העבודה בתחנות טרנספורמציה. כמו כן, הוא משתמש בכלים רוטטים במשך ארבע שעות במצטבר, לרבות כשהוא כורע וזוחל על ברכיו. דפוס עבודתו הכולל של התובע מצביע על ביצוע תנועות חוזרות ונשנות במפרק הברך. עוד נטען כי קיימים פסקי דין של בתי הדין השונים, לרבות בית הדין הארצי, שהכירו בתשתית עובדתית למיקרוטראומה במקרים דומים.
2. הנתבע טען שיש לדחות את התביעה מכיוון שלא הונחה תשתית עובדתית למקרוטראומה. עבודתו של התובע לא נעשתה תוך כדי ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בברכיו. כמו כן, גם כאשר הוא ביצע פעולות בברכיים הן לא נעשו בתדירות ובתכיפות הנמשכת פרק זמן משמעותי כדי לגרום נזק. התובע טיפס על שניים עד שלושה עמודי חשמל בלבד וכל טיפוס ארך בין 2 ל-3 דקות בלבד. כמו כן, הוא לא מבצע תנועות חוזרות ונשנות בעת העבודה בחדר טרנספורמציה. עוד נטען כי אין בפסקי הדין אליהם הפנה התובע כדי לסייע לו משום שנסיבותיהם שונות.

דיון והכרעה

1. כאמור, השאלה הדרושה הכרעה היא אם התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה בנוגע לליקוי בברכיים.

התשתית המשפטית

1. תורת המיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מקצוע", שהיא רשימה סגורה^[23], ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
2. עם זאת, למרות שתורת המיקרוטראומה נועדה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לכך שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנגרמו בעבודה. נפרט להלן את הכללים שנקבעו בפסיקה.
3. על התובע להוכיח קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנמשכות פרק זמן ממושך ובתדירות גבוהה. וכך נפסק בעניין כהן^[24]: "ההלכה המשפטית לגבי התשתית העובדתית המיקרוטראומית, הינה, כי יש להוכיח 'פגיעות חוזרות ונשנות זהות דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה כדי שניתן יהיה להניח אותן בפני המומחה' (דב"ע נו/268 – 0 לוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ב 504, המצטט מדב"ע מב/90 – 0 שפיר – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93)".
4. לעניין מהותן של אותן תנועות חוזרות ונשנות ותדירותן הובהר כי התנועות צריכות להיות "זהות במהותן"^[25]: "....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".
5. בעניין כהן^[26] נפסק כי התשתית העובדתית לעילת המקרוטראומה נבחנת "על רקע מכלול התנועות שמבצע המבוטח ובראי משך תקופת ההעסקה. בין שני אלה קיימת זיקת גומלין, כך שככל שמשך ההעסקה הכולל ממושך יותר ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות והנשנות".
6. הלכה היא שאין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה. ובלשון בית הדין הארצי^[27]: "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פעולות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

כמו כן, עבודה בתנוחה סטטית שאינה נוחה גם אם לפרק זמן ממושך אינה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. וכך נפסק בעניין אדרי^[28]: "בצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או ללחץ על איבר מסוים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה".

1. נוסיף ונציין כי בהתאם לפסיקה כשמדובר בעבודה מגוונת, הפעולות החוזרות ונשנות במהלך יום העבודה אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא ניתן לבודדן ממכלול הפעולות המבוצעות, כל עוד הפעולות החוזרות ונשנות נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק^[29].

הכרעה

1. יישום ההלכות שנקבעו בפסיקה על עובדות המקרה שלפנינו מצביע על כך שלא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה בנוגע לפגיעה בברכיים, כמפורט להלן.
2. טיפוס על עמודי חשמל: התובע העיד שטיפס על עמוד חשמל בגובה של 10 עד 12 מטר במשך כשלוש דקות, כשבכל יום עבודה עבד על עמוד אחד או שניים ושבמשך שבוע טיפס על כחמישה עמודים. כמו כן, בכל יום טיפס על כל עמוד בין פעמיים לארבע פעמים ביום, כאשר בין טיפוס לטיפוס עשה הפסקה שנעה בין 20 דקות לשעה^[30]. אין מחלוקת שבזמן הטיפוס על עמודי חשמל והירידה התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות בברכיים תוך אימוץ ברכיו, כשהוא חגור ברתמה עם כלים שונים במשקל שנע בין 5 ל-7 ק"ג. עם זאת, מעדותו עולה שבכל יום עבודה הוא מטפס ויורד לכל היותר בין 24 דקות (2 עמודי חשמל x 6 דקות (ירידה ועליה) x 2 פעמים) ל-48 דקות (2 עמודי חשמל x 6 דקות (ירידה ועליה) x 4 פעמים) לא רצופות.

בהקשר זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי בעניין בריימוק^[31] שם דובר על פעולה של טיפוס על חמישה עמודי חשמל ביום שארכה בין 5 ל-10 דקות ברציפות לכל עמוד ועל ירידה בפרק זמן דומה, ונקבע שמדובר במקרה גבולי. במקרה שלפנינו, התובע העיד שהוא מטפס על עמוד או שניים ביום בלבד ושמשך הטיפוס הוא כשלוש דקות ברציפות והירידה ממנו אורכת פרק זמן דומה. לכן, אם בעניין בריימוק נקבע שטיפוס על חמישה עמודי חשמל ביום בין חמש לעשר דקות ברציפות הוא מקרה גבולי למיקרוטראומה ברכית, הרי שבמקרה זה ברור שהטיפוס על עמוד חשמל או שניים בלבד בפרק זמן קצר יותר אינו מקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

אוסיף כי בהתאם לעדות התובע פרקי הזמן שפורטו לעיל מתאימים לעשר השנים הראשונות לעבודתו בלבד ולאחר מכן ב-50% מהפעמים שבהן עבד על עמודי חשמל השתמש בבמת הרמה, כך שמשך זמן הטיפוס על עמודי החשמל והירידה מהם היה קצר יותר.

יצוין כי לא נעלם מעיני שמר אמר העיד שלעיתים הטיפוס על עמוד חשמל מעץ ארך 10 דקות^[32], אולם משהתובע לא טען טענה זו ולא עשה הבחנה בין טיפוס על עמוד מעץ לטיפוס על עמוד מבטון כשהעיד שהוא מטפס על עמוד חשמל במשך כשלוש דקות, שוכנעתי שטיפוס שאורך 10 דקות מתבצע לעיתים רחוקות ואינו מעיד על משך הזמן הממוצע של טיפוס על עמוד חשמל.

כמו כן, אף לא נעלם מעיני שמר אמר העיד שבמהלך ביצוע העבודה על התובע לרדת ולעלות מטר או שלושה מטרים כדי לבצע עבודות ואף לעלות ולרדת מהעמוד בין 10 ל-20 פעמים^[33]. עם זאת, משהתובע לא טען טענה זו ולא העיד באופן דומה, אין לקבל את עדותו של מר אמר בעניין.

בנסיבות אלה, למרות שבעת הטיפוס והירידה על עמודי חשמל ביצע התובע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הברכיים, פעולות אלה לא בוצעו בתדירות ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן משמעותי כדי לגרום נזק. לפיכך, לא עלה בידיו לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לפגיעה בברכיים.

1. התקנת מנתקים וכבלים: גם עבודה זו לא מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. כאמור, התקנת מנתקים וכבלים מתבצעת על עמוד חשמל בגובה של 10 עד 12 מטר או כאשר עמוד החשמל שוכב ומורם באמצעות משאית.

אשר לעבודה בגובה, התובע מקבל את החלקים כשהוא בגובה ומרכיב אותם במשך כעשר דקות בכל נקודה על עמוד החשמל ולאחריה עובר לנקודה נוספת וכך הלאה. התובע לא הצביע על פעולות חוזרות ונשנות שביצע בברכיו בעת התקנת מנתקים וכבלים בזמן שהוא על עמוד החשמל.

אשר להתקנת "מנתק צד", גם עבודה זו לא מבוצעת בתכיפות ובתדירות הנדרשת לצורך הנחת תשתית עובדתית למיקרוטראומה. התובע זוחל על הזרועות שהתקין במשך מספר שניות ומטפל בהתקנת מנתק צד במשך כשעה וחצי עד שעתיים. התובע לא העיד שהוא מבצע תנועות חוזרות ונשנות בברכיו בעת ביצוע פעולה זו.

אשר להתקנת מנתקים כשעמוד החשמל שוכב ומורם באמצעות משאית, התובע העיד כי רק בזמן הטיפול בחלק התחתון של העמוד הוא נמצא בגובה נמוך יחסית אך לא הצביע על תנועות חוזרות ונשנות בברכיים בעת התקנת מנתקים בתדירות ובתכיפות הנמשכת פרק זמן משמעותי ושוכנעתי שגם אם עבד בכיפוף הוא נשאר בתנוחה לא נוחה עד לסיום התקנת האביזר ולאחר מכן התיישר ולכן לא מדובר בביצוע תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה ובתכיפות בברכיו.

אי לכך, התובע לא הניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעת ביצוע העבודה של התקנת מנתקים וכבלים.

1. חיבור שנאים: גם פעולה זו אינה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. במהלך חיבור 16 גידי השנאים עומד התובע באלכסון על עמוד החשמל בתנוחה לא נוחה ומחבר את הגידים הקרובים אליו ולאחר מכן עובר למקום אחר על עמוד החשמל ומחבר את הגידים האחרים. כאמור, עבודה זו מתבצעת בתנוחה לא נוחה תוך אימוץ הברכיים, אולם היא לא כוללת תנועות חוזרות ונשנות של הברכיים ובוודאי שלא בתדירות ובתכיפות הנמשכת פרק זמן משמעותי כדי לגרום נזק.
2. עבודה בחדר טרנספורמציה: במהלך ביצוע העבודה בחדר טרנספורמציה בגודל של 6 x 4 מטר ובגובה 1.2 מטר כורע התובע על ברכיו פרק זמן שנע בין שעתיים לשלוש שעות. אין חולק, שבזמן ביצוע העבודה עליו לזחול על ברכיו, אולם בין כל זחילה יש פרק זמן של מספר דקות שבו התובע נמצא בתנוחה כדי להשחיל כבלים כלפי מעלה, כך שהוא לא זוחל ברציפות. כמו כן, מדובר בחדר קטן כך שהזחילות לא נמשכות פרק זמן משמעותי. לכך יש להוסיף שהתובע ביצע עבודה זו בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע ולעתים פעם בחודש בלבד ורק ב-15 השנים הראשונות לעבודתו ביצע עבודה זו כשלוש פעמים בשבוע.

בנסיבות אלה, משלא מדובר בפעולה שבוצעה באופן יומיומי לטעמי אין בה כדי לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

1. הרמת משקלים: לא שוכנעתי שהתובע הרים ציוד כבד בתדירות שיש בה כדי לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה. התובע נשא מידי יום משקלים כבדים שנעו בין 10 ק"ג ל-30 ק"ג וכשהמשקל עלה על 30 ק"ג הוא נשא את הציוד יחד עם עובד נוסף.

בשאלון המעסיק ובעדותו ציין מר אמר שהיה על התובע להרים את הציוד בכל בוקר ולשאת אותו מרחק שנע בין 5 מטרים ל-10 מטרים ולהחזיר אותו בסוף יום העבודה, כשפרק זמן העמסת הציוד היה חצי שעה בבוקר וחצי שעה בסיום יום העבודה^[34]. כלומר, מדובר בעבודה שלא בוצעה בתדירות ובתכיפות.

כמו כן, התובע לא פירט את מספר הכלים הכבדים שנשא מידי יום ואף לא את פרק הזמן שבו נשא משקלים אלו. לכן, לא עלה בידיו להוכיח שהרים כלים כבדים ברציפות ואין חולק שבעת העמסת הציוד הרים גם כלים במשקל נמוך.

לפיכך, לא עלה בידי התובע לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעת העמסת ציוד ופריקתו.

1. משיכת כבלי חשמל: פעולה זו אינה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה מכיוון שהתובע לא הצביע על פעולות חוזרות ונשנות בברכיו. פעולת המשיכה מתבצעת יחד עם עובדים נוספים כשכבל החשמל נמצא בתוך גלגלת, בין אם כדי להעלותו לעמוד החשמל ובין אם כדי לפרוס אותו בתוואי השטח. התובע לא הצביע על תנועות חוזרות ונשנות שביצע בברכיים בתדירות ובתכיפות הנמשכת פרק זמן משמעותי לצורך הנחת תשתית עובדתית למיקרוטראומה. יצוין כי בסיכומים מטעמו לא טען התובע שפעולה זו מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
2. עבודה עם כלים רוטטים: התובע עבד במהלך עבודתו עם כלים רוטטים כגון: דיסק חיתוך, סוגר ברגים, חותכן כבלים ולחצן הידראולי. התובע לא פירט אלו פעולות חוזרות ונשנות הוא מבצע עם ברכיו בעת השימוש בכלים הרוטטים ואף לא פירט את תדירות השימוש בכל אחד מהכלים או את עוצמת הרטט של כל אחד מהכלים, כך שלא הוכחה השפעת השימוש בכלים הרוטטים על ברכיו של התובע.

יצוין כי לא נעלם מעיני שהתובע הצהיר שהשתמש בכלים רוטטים במשך כארבע שעות במצטבר מדי יום, ההצהרה שאף אושרה על ידי מר אמר^[35]. עם זאת, לא הוכח שמדובר בשימוש בכלים רוטטים בעת ביצוע עבודות המצריכות פעולות חוזרות ונשנות עם הברכיים. לפיכך, אין בשימוש עם הכלים הרוטטים כדי לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקויים בברכי התובע.

1. אוסיף כי לא נעלמה מעיני טענת התובע בסיכומיו שיש לבצע בחינה כוללת של תנאי עבודתו המצביעים על דפוס חוזר על עצמו הכולל הפעלה חוזרת ונשנית של מפרקי הברך במהלך יום העבודה. עם זאת, כפי שפורט בהרחבה לעיל גם אם נבחן את כל הפעולות שביצע התובע יחד לא מצאנו שיש בהן כדי לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה המחייבת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות דומות במהותן בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן משמעותי כדי לגרום נזק. בימי העבודה שבהם עבד התובע על עמודים הוא טיפס וירד מספר מועט של פעמים, שבהתאם לפסיקה אינם מספיקים לצורך ביסוס תשתית עובדתית למיקרוטראומה, וביצע פעולות שלא הצריכו פעולות חוזרות ונשנות בברכיו אלא עמידה בתנוחות לא נוחות. כמו כן, בימים שבהם עבד בחדרי הטרנספורמציה לא ביסס תשתית עובדתית למקרוטראומה ברכית מכיוון שלא שוכנעתי שזחל על ברכיו פרק זמן משמעותי וביצע פעולות חוזרות ונשנות בתדירות ובתכיפות הנדרשת לצורך קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
2. כמו כן, לא מצאתי שיש בפסקי הדין אליהם הפנה התובע כדי לסייע לו, ואסביר.
3. פסק דין בריימוק^[36]: אזכיר שדובר על עובד שטיפס על כחמישה עמודי חשמל מידי יום בין 5 ל-10 דקות תוך כדי נשיאה של ציוד במשקל שנע בין 6 ל-8 ק"ג וירד מהם בפרק זמן דומה ובית הדין הארצי קבע שמדובר במקרה גבולי מבחינת תדירות ותכיפות הפעולות.

במקרה דנן התובע טיפס על עמוד אחד או שניים ביום ומשך זמן הטיפוס ארך שלוש דקות בלבד. אי לכך, אם בפסק דין בריימוק נקבע שמדובר במקרה גבולי, קל וחומר שבענייננו לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

בהקשר זה אציין כי בפסק דין נחום^[37] התייחס בית הדין הארצי לעניין בריימוק והזכיר שקבע בו שמדובר במקרה גבולי מבחינת התדירות ותכיפות הפעולה. אי לכך, כאמור, לא ניתן לקבוע שהמקרה שלפניי מבסס תשתית עובדתית למיקרוטרואמה מכיוון שמספר העמודים שעליהם טיפס התובע היה קטן יותר ומשך זמן הטיפוס היה קצר יותר.

• פסק דין שוסטר^[38]: אציין כי נקבע שבמסגרת עבודת העובד בתפקיד חיבור חשמל לבתים הוא טיפס על בין ארבעה לחמישה עמודי חשמל ביום, במשך 5 עד 7 דקות על כל עמוד ברציפות וכי במסגרת עבודתו במחלקת רשת טיפס על בין חמישה לשישה עמודים בממוצע ביום ובימי חורף ושרב על בין 10 ל-15 עמודים ביום, במשך 5 עד 15 דקות על כל עמוד ברציפות. עוד נקבע כי בעת עבודתו בהקמה של עמודי חשמל מתח ומשך כבלים באופן ידני תוך כדי הליכה באורך של מאות מטרים.

כאמור, בענייננו העובדות שונות לחלוטין הן מבחינת מספר העמודים עליהם טיפס התובע מידי יום, הן מבחינת משך זמן הטיפוס והן מבחינת אורך ותדירות משיכת הכבלים.

• פסק דין בכר^[39]: אציין שנקבע בו שלא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעת השחלת כבלים בתחנת טרנספורמציה ובעת הקמת עמודי חשמל, אלא רק בעת טיפוס על עמודי חשמל. באותו מקרה הוכח שהעובד טיפס על בין שלושה לארבעה עמודי חשמל בממוצע ליום במשך שעה וחצי עד שעה ו-40 דקות מידי יום.

בענייננו העובדות שונות. כאמור, התובע טיפס על מספר עמודים קטן יותר מידי יום ומשך זמן הטיפוס היה קצר הרבה יותר. אי לכך, אין בנפסק בעניין בכר כדי לסייע לו.

• ההחלטה בעניין אלקובי^[40]: אציין שדובר בה על עובד שעבד במחלקת חיבור לבתים. נקבע שסחב פריטים כבדים תוך כדי הליכה למרחקים שנעו בין 20 מטר ל-150 מטר.

כאמור, נסיבות המקרה שלפניי שונות, שכן לא נטען שהתובע סחב ציוד כבד מרחקים ארוכים.

• פסק דין גור^[41]: אציין כי דובר על עובד בתפקיד קורא מונים שטיפס מידי יום על אלפי מדרגות כדי לקרוא את המונים.

אין חולק כי עובדות המקרה שלפניי שונות. התובע טיפס על עמוד חשמל או שניים מידי יום בממוצע במשך 24 עד 48 דקות לא רצופות כך שתדירות ותכיפות הטיפוס נמוכה הרבה יותר.

• פסק דין בלילי^[42]: אציין כי בהתאם להמלצת בית הדין הארצי הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות שלפיהן התובע טיפס על סולמות ועמודים תוך ביצוע מאות תנועות של כיפוף ויישור הברכיים מידי יום ועבד בחדרי טרנספורמציה תוך רכינה על שתי ברכיו במשך שעתיים עד שלוש שעות ביום בממוצע.

כאמור, במקרה שלפניי העובדות שהוכחו שונות. התובע לא טיפס על עמודים רבים במהלך יום עבודתו ולא ביצע עבודה בחדרי טרנספורמציה מידי יום. כמו כן, שוכנעתי כי במסגרת עבודתו בחדר טרנספורמציה לא ביצע התובע תנועות חוזרות ונשנות בברכיו בתדירות ובתכיפות הנמשכת פרק זמן משמעותי כדי לגרום נזק.

1. בנסיבות אלה, לא עלה בידי התובע להצביע על ביצוע פעולות חוזרות ונשנות בברכיים המבוצעות בתדירות ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן משמעותי שיכול לגרום לנזק. עבודת התובע כללה פעולות שונות מגוונות שרובן כרוכות בשהייה במנח לא נוח. כמו כן, הפעולות שבהן ביצע התובע תנועות דומות במהותן בברכיו לא בוצעו בתדירות ובתכיפות הנמשכת פרק זמן משמעותי כדי לגרום נזק ולכן אין בהן כדי לבסס תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. משענייננו בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' אייר תשפ"ו, (27 אפריל 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. נציגי ציבור הוזמנו אך לא התייצבו ולכן הדיון התקיים בהיעדרם. ↑

2. עדות התובע: עמ' 1 לפרוטוקול ש' 24 – 28, עמ' 2 ש' 8 – 9; עדות מר אמר: עמ' 9 ש' 16 - 17. ↑

3. עדות מר אמר: עמ' 10 לפרוטוקול ש' 23 - 30. ↑

4. עדות התובע: עמ' 2 לפרוטוקול ש' 1. ↑

5. עדות התובע: עמ' 2 לפרוטוקול ש' 1. ↑

6. סעיף 4.א לתצהיר התובע; עדות התובע: עמ' 3 לפרוטוקול ש' 2 – 19. ↑

7. עדות התובע: עמ' 3 לפרוטוקול ש' 20 עד לעמ' 4 ש' 10. ↑

8. עדות התובע: עמ' 4 לפרוטוקול ש' 11 – 14. ↑

9. עדות התובע: עמ' 4 לפרוטוקול ש' 15 עד לעמ' 5 ש' 2. ↑

10. סעיף 4.א לתצהיר התובע; עדות מר אמר: עמ' 13 לפרוטוקול ש' 10 – 13. ↑

11. עדות התובע: עמ' 8 לפרוטוקול ש' 29 – 30. ↑

12. עדות התובע: עמ' 4 לפרוטוקול ש' 20; עדות מר אמר: עמ' 11 ש' 14 - 15. ↑

13. עדות התובע: עמ' 5 לפרוטוקול ש' 3 – 10. ↑

14. עדות התובע: עמ' 5 לפרוטוקול ש' 23 עד לעמ' 6 ש' 7. ↑

15. סעיף 4.ד לתצהיר התובע; עדות התובע: עמ' 7 לפרוטוקול ש' 17 עד לעמ' 8 ש' 3. ↑

16. סעיף 4.ג לתצהיר התובע. ↑

17. עדות התובע: עמ' 6 לפרוטוקול ש' 11 – 18. ↑

18. עדות התובע: עמ' 6 לפרוטוקול ש' 19 – 28. ↑

19. עדות התובע: עמ' 7 לפרוטוקול ש' 1 – 6. ↑

20. עדות התובע: עמ' 7 לפרוטוקול ש' 7 – 11. ↑

21. סעיף 4.ב לתצהיר התובע. ↑

22. עדות התובע: עמ' 8 לפרוטוקול ש' 18 – 19. ↑

23. עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ', פד"ע לח 461 (2003). ↑

24. עב"ל (ארצי) 1279/01 כהן – המוסד לביטוח לאומי, (6.1.2004). ↑

25. עב"ל(ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה 529 (1999). ↑

26. עב"ל (ארצי) 1078-11-19 כהן – המוסד לביטוח לאומי (7.7.2020). ↑

27. דב"ע (ארצי) מו/64 - 0 מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע (ארצי) מח/77 - 0 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988). ↑

28. עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי - המוסד לביטוח לאומי (23.8.2005); עב"ל 9683-12-11 בארוד - המוסד לביטוח לאומי (16.9.2013). ↑

29. עב"ל (ארצי) 90/06 כובש - המוסד לביטוח לאומי (2006); עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (2007). ↑

30. עדות התובע: עמ' 5 לפרוטוקול ש' 1 – 2, 16 – 18. ↑

31. עב"ל (ארצי) 4193-05-17 המוסד לביטוח לאומי - בריימוק (8.8.2018). ↑

32. עדות מר אמר: עמ' 13 לפרוטוקול ש' 4 – 5. ↑

33. עדות מר אמר: עמ' 13 לפרוטוקול ש' 19 – 22. ↑

34. מוצג נ/1: פרק ג לשאלון; עדות מר אמר: עמ' 11 לפרוטוקול ש' 20 – 31. ↑

35. סעיף 4.ב לתצהיר התובע; עדות מר אמר: עמ' 14 לפרוטוקול ש' 3 – 6. ↑

36. עב"ל (ארצי) 4193-05-17 בריימוק - המוסד לביטוח לאומי (8.8.2018). ↑

37. עב"ל (ארצי) 51458-01-19 ספר - המוסד לביטוח לאומי (13.10.2019). ↑

38. ב"ל (נצ') 28250-08-19 שוסטר - המוסד לביטוח לאומי (29.8.2021). ↑

39. ב"ל (חי') 8492-06-20 בכר - המוסד לביטוח לאומי (28.6.2021). ↑

40. ב"ל (נצ') 18750-05-23 אלקובי - המוסד לביטוח לאומי (10.1.2024). ↑

41. ב"ל (נצ') 58946-05-23 גור - המוסד לביטוח לאומי (18.2.2024). ↑

42. ב"ל (נצ') 26416-08-18, 20166-08-19 בלילי - המוסד לביטוח לאומי (13.4.2022). ↑