האם כיסוי ביטוחי הקיים במסגרת פוליסה תקנית לביטוח רכב, חל גם על בעל הפוליסה ששמו נקוב בתעודת הביטוח או רק על הנהג ששמו נקוב בה?

בית המשפט העליון דן בשאלה מה הדין לעניין הליך הגילוי והעיון, כאשר בעל דין טוען כי מסמך מסוים אינו בידיו?

 

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  5/23

 

לפני:

כבוד השופט י' עמית

 

המבקשים:	1. עזבון המנוח ה.ט. ז"ל
	2. פלונית
	3. פלוני
	4. פלונית

                                          

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:	1. טיפול רפואי מיידי ט.ר.מ. בע"מ
	2. ד"ר סאלם דענא
	3. מגן דוד אדום בישראל
	4. ד"ר רולנד דוד לוי
	5. שירותי בריאות כללית
	6. ד"ר דורית אליעד

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 67354-05-20 מיום 3.11.2022 שניתנה על ידי כב' השופטת יעל אילני

                                          

 

החלטה

 

 

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' אילני) בת"א 67354-05-20 מיום 3.11.2022, שבה נדחתה בקשת המבקשים למחוק את כתב הגנתם של המשיבים 4-3.

 

1. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה בעקבות מותו של המנוח ה.ט. ז"ל (להלן: המנוח), שנגרם לטענתם בשל רשלנות המשיבים. התביעה הוגשה, בין היתר, נגד המשיבים 4-3, שהם מד"א והרופא שטיפל במנוח מטעמה (למען הנוחות אתייחס להלן אל המשיבים 4-3 יחדיו בתור מד"א).

 

2. במוקד הבקשה ניצב תמליל של שיחת הקריאה שהתקבלה במוקד מד"א. להלן תמצית השתלשלות העניינים כמתואר בבקשה (ההדגשות להלן הוספו – י"ע):

 

           במסגרת ההליכים המקדמיים, שלחה מד"א למבקשים מכתב המפרט את המסמכים המצויים ברשותה. בין המסמכים צוין "תמליל שיחת קבלת הקריאה במוקד מד"א – לוט" (נספח 4 לבקשה). ואולם, תמליל זה לא צורף בפועל למכתב.

 

           בעקבות כך ביקשו המבקשים ממד"א, בין היתר, כי תגיש תצהיר ערוך כדין וכי תגלה את ההקלטה והתמליל של שיחת קבלת הקריאה. בהמשך לכך הוגש מכתב ותצהיר מטעם מד"א, החתום על ידי עו"ד שי מתנה מהמחלקה המשפטית של מד"א, שבו צוין, בין היתר, כי התמליל "הועבר זה מכבר" (נספח 10 לבקשה). המבקשים הגישו בקשה נוספת להשלמת ההליכים המקדמיים, ובהמשך לכך הוגש מטעם מד"א תצהיר גילוי מסמכים נוסף מטעם עו"ד מתנה, שגם בו נאמר כי "תמליל שיחת קבלת הקריאה הועבר זה מכבר" (נספח 12 לבקשה). כן הוגשה תגובה מטעם מד"א לבית המשפט, שבה נאמר כי מד"א השיבה לכל דרישות המבקשים בצורה מלאה.

 

3. בעקבות תגובה זו מטעם מד"א, הגישו המבקשים תשובה לבית משפט קמא, שבה טענו כי בניגוד לנטען על ידי מד"א, האחרונה לא השלימה את ההליכים המקדמיים, וזאת בין היתר משום שלא גילתה את התמליל המדובר, ואף לא התייחסה כלל להקלטה עצמה. בהמשך לכך קבע בית משפט קמא כי "ככל שטרם עשתה זאת תמציא [מד"א] עותק מהתמליל [למבקשים] בתוך 20 יום. אשר להקלטה – [מד"א] השיבה בתצהיר כי לא אותרו הקלטות" (החלטה מיום 14.3.2022).

 

4. בהמשך לכך, ביום 12.4.2022, משלא הועבר התמליל לידי המבקשים (ומשעה שלטענת המבקשים לא הושלמו כלל ההליכים המקדמיים), הגישו המבקשים בקשה למחיקת כתב הגנתה של מד"א.

 

           בתגובה לבקשת המחיקה, בהתייחס לתמליל השיחה, מד"א השיבה כי במכתב שנמסר בעבר "צוין בטעות כי נמסר [למבקשים] תמליל שיחות יחד עם מכתב מד"א אליהם", אך "לאחר בדיקה חוזרת של הח"מ בעקבות הגשת בקשה זו התברר, כי לא נשמרה הקלטת קבלת הקריאה וכפועל יוצא, גם אין תמליל שיחה זו" (תגובה מיום 25.4.2022). בהמשך לכך, ובעקבות בקשת המבקשים, הורה בית משפט קמא למד"א להמציא למבקשים תצהיר גילוי מסמכים בנוגע לתמליל שיחת הקריאה, וככל שזה לא אותר, לפרט ולהסביר זאת בתצהיר (החלטה מיום 23.5.2022).

 

5. המבקשים טענו כי מד"א לא מילאה אחר ההחלטה האמורה, ומשכך הגישו בקשה שניה למחיקת כתב הגנתה (להלן: בקשת המחיקה השניה).

 

           [הערה: עיון בבקשת המחיקה השניה ובתגובת מד"א מעלה כי בהמשך להחלטה הנ"ל של בית משפט קמא מיום 23.5.2022, מד"א פנתה למבקשים בבקשה להארכת מועד להמצאת התצהירים לידיה, בין היתר בשל מצבה הרפואי של בא כוחה של מד"א. ואולם, חלף מתן מענה לפנייה זו, המבקשים בחרו להתעלם מכך ולהגיש את בקשת המחיקה השניה. עובדת קיומה של פניה זו מצד מד"א למבקשים לא צוינה בתיאור השתלשלות העניינים בבקשת רשות הערעור שלפניי. דומה כי ראוי היה להזכיר זאת, חלף יצירת מצג לפיו מד"א כביכול התעלמה לחלוטין מהחלטת בית משפט קמא].

 

           בתגובה לבקשת המחיקה השניה, צירפה מד"א תצהיר מטעם מנהל אגף תקשוב ומידע במד"א, מר רוזנבלט, שבו הצהיר כי "בבדיקה שערכתי לא נמצאה הקלטת קבלת הקריאה לאירוע" (נספח 21 לבקשה). בעקבות זאת נתן בית משפט קמא החלטה קצרה שבה נאמר כי "נראה כי בקשת [המבקשים] מתייתרת" (החלטה מיום 13.7.2022).

 

6. בהמשך להחלטה זו הגישו המבקשים לבית משפט קמא בקשה למתן החלטה בבקשת המחיקה השניה, מן הטעם שהתצהיר שהוגש על ידי מד"א לא כלל כל התייחסות לתמליל השיחה (להבדיל מהקלטתה). בית משפט קמא הורה אפוא למד"א להשלים תצהיר גילוי מסמכים מטעמה, הן לגבי ההקלטה הן לגבי התמליל, וזאת לנוכח טענת מד"א עצמה בראשית ההליך כי התמליל הועבר זה מכבר למבקשים; בהעדר הסברים באשר למקור הטעות; ובשים לב לאפשרות שההקלטה תומללה לפני שנמחקה או אבדה. בית המשפט הוסיף כי ניתן היה לצפות שיינתן הסבר מפורט יותר בתצהיר (החלטה מיום 21.9.2022).

 

           בהמשך לכך הוגש תצהיר נוסף מטעם מד"א, שבו נאמר כי לאחר חקירה ובדיקה, וכן בדיקה חוזרת, "לא אותרה מעולם בידי מד"א הקלטת קבלת הקריאה הנוגעת למנוח (בשים לב לשנת האירוע, 2014)"; כי "כפועל יוצא, מעולם לא נערך תמליל של שיחה זו"; וכי "האמירה לפיה 'תמליל קריאה הומצא זה מכבר' שנזכרה במכתב שנשלח מהמחלקה המשפטית במד"א לב"כ [המבקשים], נכתב בשוגג" (נספח 26 לבקשה).

 

7. המבקשים לא אמרו נואש, והגישו לבית משפט קמא בקשה נוספת למתן החלטה בבקשת המחיקה השניה, בטענה כי לא ניתן ללמוד מהאמור בתצהיר אם בכלל היתה הקלטה ואם תומללה לפני שנמחקה או אבדה. בתגובה לכך, מד"א טענה כי הדברים שנמסרו בתצהיר ברורים לחלוטין, ולפיהם מעולם לא היתה הקלטה ולכן היא מעולם לא תומללה. לנוכח האמור, בית משפט קמא קבע כדלקמן:

 

"קשה לקבל את האמירה הנחרצת [של מד"א] לפיה 'אין ברורים מדבריו של מר רוזנלבט' ואת הטרוניה המופנית כלפי [המבקשים], במקום בו עומדים הדברים הברורים בסתירה לדברים ברורים קודמים שהוצהרו בתצהיר שערך גורם אחר אצל [מד"א], כשההסבר לטעות בתצהיר הראשון לא פורט לא בתצהיר של מי שטעה ולא בתצהיר אחר.

 

עם זאת, אין מקום להמשך ההתדינויות במסגרת ההליכים המקדמיים. [מד"א] מסרה תצהיר גילוי מסמכים ביחס למסמך הספציפי ובכך הושלמו ההליכים המקדמיים. ככל שיסברו [המבקשים] כי יש צורך בכך יוכלו לבקש לחקור את המצהירים אל תצהיריהם בשלב שמיעת הראיות" (החלטה מיום 3.11.2022).

 

 

           על החלטה זו הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.

 

8. המבקשים טוענים כי היה מקום למחוק את כתב ההגנה של מד"א, שכן מד"א לא מילאה כראוי אחר החלטת בית משפט קמא מיום 21.9.2022, באשר התצהיר המשלים מטעמה לא כלל פירוט כנדרש; כי תצהירו של מר רוזנלבט מתחמק ולא מספר הסבר מפורט וראוי; כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי אין מקום להמשך ההתדיינות במסגרת ההליכים המקדמיים; וכי התנהלותה של מד"א גורמת למבקשים נזק ראייתי, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ומצדיקה את מחיקת כתב הגנתה.

 

9. לאחר עיון בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי ובבקשה על נספחיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

 

           בראש ובראשונה, יש לציין כי החלטת בית משפט קמא ניתנה ביום 3.11.2022, בעוד שהבקשה דנן הוגשה רק ביום 1.1.2023, קרי ביום ה-59 מתוך 60 הימים הנתונים לבעל דין לצורך הגשת בקשת רשות ערעור (תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)). כפי שהוסבר בפסיקה, קביעת רף עליון למועד להגשת בקשת רשות ערעור, אינה פוטרת את בעלי הדין מהחובה לפעול על פי עקרונות היסוד של התקנות, ובכלל זה החובה לנהוג בהגינות דיונית ולסייע לבית המשפט לנהל את ההליך באופן יעיל (רע"א 2631/22 פלוני נ' המרכז הרפואי המשולב ע"ש שיבא תל השומר, פסקה 7 (24.4.2022); וראו והשוו גם רע"א 6861/21 מדינת ישראל - בי"ח זיו נ' פלונית, פסקאות 6-5 (21.1.2022), לגבי נסיבות שבהן די בהשתהות כשלעצמה בהגשת בקשת רשות ערעור כדי להביא לדחייתה). מכל מקום, אף בהתעלם מהשיהוי המאפיין את הגשת הבקשה שלפניי, דינה להידחות.

 

10. שתי נקודות מוצא רלוונטיות לבקשה שלפנינו. נקודת מוצא אחת מעוגנת בתקנה 60(א) לתקנות, הקובעת כדלקמן:

 

אי-מילוי הוראות הפרק

60.הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.

 

 

           על נקודת מוצא זו אין חולק – לא באשר לחשיבות הטמונה בניהול הליכי גילוי נאותים על ידי בעלי הדין; ולא בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט להשית במקרים המתאימים סנקציות על בעל דין שלא מילא כנדרש אחר הוראות הדין, אם בדרך של חיוב בהוצאות ואם בדרך של מחיקת כתב טענות (כן ראו ההוראה הספציפית בתקנה 60(ג) לגבי בעל דין שנמנע מלגלות מסמך שיש לגלותו). אכן, התקנות מעמידות לרשות בית המשפט ארגז כלים הולם שמאפשר מתן מענה ראוי במצבים שבהם בעל דין לא עומד בחובותיו בכל הנוגע לגילוי ועיון במסמכים (רע"א 8761/20 ‏פלונית נ' פלוני, פסקה 15 (20.1.2021) (להלן: עניין פלונית)).

 

           נקודת מוצא שניה עניינה היקף התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מן הסוג שלפנינו. כפי שהובהר בפסיקה חזור והבהר, מתחם שיקול הדעת המוקנה לערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך הוא רחב, לרבות בכל הנוגע לעניינים הקשורים בגילוי ובעיון במסמכים ולסנקציה שתושת (או לא תושת) במסגרת הליכים אלו (עניין פלונית, פסקה 10; רע"א 5406/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 והאסמכתאות שם (30.8.2022) (להלן: עניין פלוני)). 

 

11. במקרה דנן, איני סבור כי קמה הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אמנם, אין לכחד כי השינוי בעמדתה של מד"א לגבי הימצאות התמליל המדובר ועצם קיומו – מעורר סימני שאלה (וזאת כמובן מבלי להביע כל עמדה לגוף הדברים). ברם, בית המשפט המחוזי היה ער לקושי זה, וקבע כי לנוכח האמור בתצהיר המשלים מטעם מד"א, שם נטען כי נפלה טעות וכי השיחה מעולם לא תומללה – אזי אין מקום להמשך ההליכים המקדמיים בסוגיה זו.

 

           כפי שהוסבר בפסיקה, "כאשר טוען בעל דין כי מסמך מסוים אינו בידיו, הרי בדרך כלל, ולמעט במקרים קיצוניים, יש להסתפק בכך לצורך הליך הגילוי והעיון" (רע"א 9122/07 ברזילי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (19.11.2007)). מכאן, שככלל אין להתיר חקירה על תצהיר גילוי מסמכים, ומקומן של טענות על הימצאותו של מסמך פלוני בידי בעל הדין הוא בשלב ההוכחות (שם; עניין פלוני, פסקה 19). כזכור, בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי ככל שהמבקשים יחפצו בכך, הם יוכלו לבקש לחקור את מצהירי מד"א על תצהיריהם בשלב ההוכחות. החלטת בית המשפט המחוזי מתיישבת אפוא עם ההלכה הפסוקה, ומאזנת נכונה בין הצורך לסיים את ההליכים המקדמיים לבין קידום ההליך לשלב הראיות, תוך הותרת פתח למבקשים להוסיף ולהידרש לסוגיית התמליל בהמשך. משכך, אין מקום להתערב בה.

 

12. בשולי הדברים: דומה כי הפרקטיקה של הגשת בקשה למחיקת כתב הגנה היא פרקטיקה שגורה מצד המבקשים במסגרת ההליך המתנהל בבית משפט קמא. כך, עיון בנט המשפט מעלה כי מלבד שתי הבקשות למחיקת כתב הגנה שהגישו המבקשים נגד מד"א ושתי הבקשות למתן החלטה בבקשת המחיקה השניה, הוגשו מטעם המבקשים שלוש בקשות נפרדות למחיקת כתב הגנתם של המשיבים 2-1, וכן בקשה נוספת למחיקת כתב הגנתן של המשיבות 6-5. אין בכוונתי להתייחס לבקשות נוספות אלו, שאינן חלק מבקשת רשות הערעור דנן. ברם, בנימה כללית, ראוי להזכיר שמחיקת כתב הגנה היא סעד שלא יינתן בנקל, ואצבע קלה מדי על הדק הגשת בקשות מחיקה עלולה לעתים "לדלל" את האפקט המבוקש ולהקשות על בית המשפט לייחס את מלוא הרצינות לבקשות מסוג זה.

 

13. סוף דבר, הבקשה נדחית.

 

           לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ז בטבת התשפ"ג (‏9.1.2023).