האם הגיע הזמן לתקן את חוק הפלת"ד, באופן שייקבע כי עם החלטת בית המשפט על מינוי המומחה או עם שליחת כתב המינוי למומחה, ייבחר מסלול סעיף 6א לחוק?

 

 

בית המשפט העליון דן בשאלה האם הגיע הזמן לתקן את חוק הפלת"ד, באופן שייקבע כי עם החלטת בית המשפט על מינוי המומחה או עם שליחת כתב המינוי למומחה, ייבחר מסלול סעיף 6א לחוק?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת' ש' יעקובוביץ) מיום 16.6.2019 ברע"א 4991-04-19 בגדרו ניתנה רשות ערעור ונדחה הערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה (השופטת א' מני-גור) מיום 17.3.2019 בת"א 56595-09-17.

 

 

 

1.       המבקש נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה נגד המבטחת. במקביל למינוי מומחה מטעם בית המשפט, המבקש הופיע בפני ועדה רפואית של המל"ל. המומחה שלח את חוות דעתו למבקש ביום 20.4.2018, והמל"ל קבע את שיעור הנכות ביום 26.4.2018. חוות דעתו של המומחה הוגשה לתיק בית המשפט רק לאחר מכן, ומכאן השאלה אם חל סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה".

 

 

 

          בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו כי במקרה הנוכחי הנכות תיקבע בהתאם לקביעת המל"ל, משום שזו נעשתה לפני שחוות דעתו של המומחה הוגשה לתיק בית המשפט. מסקנה זו מיוסדת על ההלכות שלפיהן "שמיעת הראיות" מתחילה עם הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט (רע"א 1619/93‏ ‎"אליהו" חברה לביטוח בע"מ‎‎נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89 (1993) (להלן: עניין טטרו); רע"א 8598/07 והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 6 (5.12.2007); רע"א 2607/11 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סלומון (28.8.2011)).

 

 

 

2.       המבקש סבור כי יש לראות את המצאת חוות הדעת לצדדים כהגשת ראיה לתיק בית המשפט וכתחילת "שמיעת הראיות", ולכן, לטענתו, יש לקבוע את גובה נכותו בהתאם לחוות דעת המומחים ולא לפי קביעת המל"ל. המבקש תומך את טענתו, בין היתר, בשיקולי מדיניות, שעיקרן הוא החשש מפני התנהלות טקטית פסולה של בעלי דין.

 

 

 

3.       אומר בקצרה כי חלק מטענותיו של המבקש מצביעות על קושי אמיתי בקביעת המועד המדוייק למעבר ממסלול של סעיף 6א לסעיף 6ב, ואינני שולל על הסף את האפשרות כי התנהלות של אחד הצדדים בחוסר תום-לב תשפיע על המועד הקובע לעניין זה (לדוגמה, וכפי שציין בית המשפט השלום בהחלטתו, לעיתים תובעים דוחים מספר רב של פעמים את מועדי הבדיקה בפני וועדת המל"ל ולעיתים נתבעים דוחים את תשלום שכר טרחת המומחה על מנת לדחות את הגשת חוות הדעת). גם התוצאה בתיק הנוכחי, שבה הניזוק נפגע וקביעות המומחים נפסלות בדיעבד בשל קביעה קודמת של המל"ל, אינה נוחה (אך ראוי לציין כי הראיות המשיכו להישמע משום שהמבטחת לא ידעה על הקביעה של המל"ל, ולפחות לכאורה, ראוי היה שהמבקש יחשוף את התמונה המלאה בפני בית המשפט ובפני הצד השני).

 

 

 

4.       למרות הקשיים העשויים להתעורר במקרים שונים, אינני סבור כי המקרה דנא הוא המקרה המתאים ליתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" ולדון באופן עקרוני בשאלות אלה. המקרה שבפנינו הוא א-נומלי במובן זה שהמומחה שלח את חוות דעתו לבעלי הדין לפני שהגיש אותה לבית המשפט. זאת, בניגוד למצוות ההיגיון (שהרי בית המשפט מינה אותו) ובניגוד לדין (תקנה 15(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986: "המומחה יגיש לבית המשפט את חוות דעתו..."). בשל כך נקלענו לסיטואציה המשפטית הנוכחית, והחשוב לענייננו הוא שהמבקש היה יכול להגיש את חוות הדעת לתיק בית המשפט עוד לפני שוועדת המל"ל הכריעה בעניינו, ולא עשה כן. אינני קובע כי המבקש התנהג בחוסר תום-לב, אך בנסיבות אלה לא השתכנעתי כי המקרה הנוכחי הוא המקרה המתאים לסטות מן ההלכות שהוזכרו לעיל ולקבוע כי המצאת חוות הדעת לצדדים כמוה כמועד תחילת "שמיעת הראיות" (אך השוו למקרים שבהם נקבע כי בנסיבות העניין יש לראות את מועד חתימת חוות הדעת כמועד הגשתה לבית המשפט: ת"א (שלום י-ם) 7724-04-17‏ פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.2.2019); ת"א (שלום ת"א) 6087-10-16‏ ‏פלונית נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (26.1.2018); וכן ראו אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 736, ה"ש 16 (מהדורה רביעית; 2011): "נראה כי גם שיגור חוות הדעת של המומחה שמונה, לידי הצדדים [...] כמוה כתחילת שמיעת הראיות").

 

 

 

          ייתכן כי הפתרון לדילמות אלה, המתעוררות חדשות לבקרים, הוא בתיקון החוק באופן שייקבע כי עם החלטת בית המשפט על מינוי המומחה או עם שליחת כתב המינוי למומחה, נבחר מסלול סעיף 6א לחוק (השוו יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 525 (מהד. רביעית תשע"ג)). אולם כל עוד זה נוסח החוק, אני סבור כי יש לדבוק בהלכת טטרו (לביקורת נוספת על נוסח סעיף 6ב לחוק ראו ג'מיל נאסר "נכותו של סעיף 6ב לפלת"ד" עלי משפט ה 143 (2005)).

 

 

 

5.       לפיכך, נסיבותיו של המקרה הנוכחי אינן מצריכות דיון בשאלה עקרונית, וחרף התוצאה הקשה מבחינתו של המבקש, אינני סבור כי נגרם לו עיוות דין. הבקשה נדחית אפוא בהעדר עילה למתן רשות ערעור, ומבלי להכריע בטענות העקרוניות. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

 

 

 

 

 

          ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשע"ט (‏21.7.2019).

 

 

 

י' עמית