1.       לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, כבוד הרשם פרי מנוביץ, מיום 13.03.2019 שניתנה במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 14-12583-87-9.

בהחלטת כבוד הרשם נקבע כי הגבלת יציאה מן הארץ שתלויה כנגד המבקש תבוטל בתנאים הבאים:

1.     הפקדת סך מזומן של 10,000 ש"ח לצורך הקטנת החוב.

2.     העמדת שני ערבים שגילם אינו עולה על 55 שנה, שכירים קבועים במקום עבודתם, אשר משכורתם נטו היא לפחות 6,000 ש"ח לחודש.

כן נקבע בהחלטה האמורה כי ככל שהחייב לא יחזור לארץ ו/או לא יעמוד בצו התשלומים כסדרו, הערבים יצורפו כחייבים מן המניין בתיק ההוצאה לפועל. עוד נקבע כי יציאת הערבים מהארץ תעוכב כל עוד החייב בחו"ל וכל עוד לא התייצב החייב בלשכת ההוצאה לפועל וחודשה נגדו הגבלת עיכוב היציאה מהארץ.

 

רקע והליכים קודמים

2.       המבקש תושב חוץ המתגורר בארה"ב ב-30 השנים האחרונות.

 

3.       כנגד המבקש מתנהל תיק הוצאה לפועל בו המשיב הוא הזוכה, כאשר החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד על סך של כ-3,000,000 ש"ח. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש ביום 08.12.1987.

אין מחלוקת כי במשך שנים רבות לא שילם המבקש מאומה לתיק.

 

4.       ביום 23.01.2018 ניתנה החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל לפיה הוטלו הגבלות על המבקש בהתאם להוראות סעיף 66ב(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

 

5.       בחודש מרץ 2018 הגיש המבקש בקשה לצו תשלומים, וביום 15.04.2018 נקבע לו צו תשלומים חודשי בסך 500 ש"ח.

אין חולק כי, המבקש משלם את צו התשלומים כסדרו.

 

6.       בהחלטת כבוד הרשם מיום 05.06.2018 נקבע כי "משהחייב עומד בצו התשלומים, אני מורה על ביטול ההגבלות אשר הוטלו על החייב, למעט ההגבלה על יציאת החייב מהארץ אשר תיוותר בתוקף".

בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש במסגרתה עתר לביטול הגבלת היציאה מן הארץ שהוטלה עליו, קבע כבוד הרשם בהחלטתו מיום 02.07.2018  כי "בשים לב לסכום החוב בתיק העומד על קרוב ל-3 מיליון ש"ח, איני מוצא מקום לבטל ההגבלה על יציאת החייב מהארץ, באופן גורף, אך על סמך ביצוע תשלומים ספורים של 500 ש"ח כל אחד. בה בעת, ככל ועותר החייב ליציאה מהארץ במועד מסוים, יפנה בבקשה מתאימה, תוך פירוט מועדי הנסיעה המתוכננת ונסיבותיה, ותינתן החלטה לגופו של עניין".

 

7.       ב-12.07.2018 הוגש ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וזאת במסגרת רע"צ 29976-07-18. הערעור נידון בפניי, ובהסכמת הצדדים בדיון מיום 01.01.2019, נדחה הערעור ללא צו להוצאות.

 

טענות הצדדים וההליכים בתיק

8.       לטענת המבקש, החלטת כבוד הרשם אינה מתייחסת לעובדה שהמבקש הינו תושב חוץ, והתנאים שקבע כבוד הרשם אינם מידתיים. כך, הקביעה על הפקדת סך של 10,000 ש"ח מעמידה את המבקש מול שוקת שבורה ובנוסף אין באפשרות המבקש להעמיד שני ערבים לשם חזרתו לארץ, שהרי מרכז חייו הוא בארה"ב.

עוד טוען המבקש כי הוא תושב חוץ, ללא כל זיקה לישראל וכי הוא עומד בצו התשלומים שהושת עליו.

לפיכך, טוען המבקש, כי בהתאם לסעיף 66ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל, יש להורות על ביטול ההגבלה, שכן הסעיף האמור לא מותיר שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל, אלא מורה כי תבוטל ההגבלה אם מקיים החייב הוראות של צו תשלומים.

 

9.       לטענת המשיב, מדובר בחייב שמשתמט מתשלום חובו לזוכה מעל ל-30 שנה. כן נטען כי תשלום של מספר תשלומים בודדים אינו מקנה ביטול הגבלת עיכוב יציאה מהארץ.

בנוסף נטען כי המבקש מנסה להציג מצג שווא, לפיו הוא נעדר נכסים, ואף לא הזכיר את אשתו והכנסותיה.

 

10.     ביום 10.07.2019 התקיים בפניי דיון.

הצדדים הסכימו כי בית המשפט ידון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

בתום הדיון ביקשו הצדדים שהות על מנת להשלים טיעון ופסיקה בשאלה המשפטית של פרשנות סעיף 66ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

כמו כן הוסכם כי הצדדים יבואו בדברים על מנת לנסות להגיע להסכמות.

משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, השלימו הצדדים את טיעוניהם בכתב.

 

11.     בהשלמת הטיעון טען המבקש, כי סעיף 66ד(ג) מורה לרשם ההוצאה לפועל לבטל הגבלה מן ההגבלות שהוטלו על החייב במידה שהחייב עומד בצו התשלומים שהוטל עליו. לעניין זה נטען כי הסעיף אינו מותיר שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל. עם זאת נטען כי הסעיף אכן מותיר שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל לקבוע מתי עומד החייב בצו החיוב בתשלומים.

לעניין זה נטען כי המבקש שילם 16 תשלומים בתיק ההוצאה לפועל, כאשר עד מועד הגשת בקשת רשות הערעור ביום 02.04.2019, שילם המבקש 12 תשלומים.

על כן, נטען כי המבקש עמד בתנאי סעיף 66ד(ג) והיה על רשם ההוצאה לפועל לבטל את ההגבלה בעניינו ללא הצבת תנאים כלשהם.

 

12.     המשיב טען בהשלמת הטיעון כי אכן נקבע בפסיקה שאין שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל לעניין ביטול ההגבלה, וזאת בתנאי שהחייב מקיים את צו התשלומים.

אולם, נטען כי הסעיף שותק לגבי התקופה שבה נדרש החייב לקיים את צו התשלומים בטרם תבוטל ההגבלה ובאלו תנאים תבוטל ההגבלה. במקרה זה, נטען כי נוכח פרק הזמן הארוך בו מתנהל תיק ההוצאה לפועל לעומת הזמן שבו מקיים המבקש את צו התשלומים, וכאשר המבקש ברח מהארץ והשתמט במשך 31 שנים מתשלום החוב, יש לפרש את החוק במידתיות ולכן יהיה זה מידתי להותיר על כנם את התנאים שנקבעו בהחלטת רשם ההוצאה לפועל לביטול ההגבלה.

 

 

 

 

דיון והכרעה

13.     בהתאם להסכמת הצדדים, תידון בקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור.

 

14.     סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, קובע את ההגבלות שיוטלו על חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובו, כאמור בסעיף 66ב לחוק ההוצאה לפועל.

סעיף 66ד(ג), קובע כדלקמן:

"רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב;..."

          בפסיקה נקבע כי לשון החוק אינה מותירה את ביטול ההגבלה לשיקול דעת הרשם.

עם זאת, נקבע בפסיקה כי יש מקום לפרשנות מתי "נוכח" הרשם שהחייב עומד בצו התשלומים וכמה תשלומים נחוצים לצורך כך (ראו למשל רע"צ (עכו) 32810-01-17 אחסאן נ' עיריית עכו (30.1.2017), ע"ר (י-ם) 56251-08-17 מ.ז. נ' המוסד לביטוח לאומי (12.03.2018), רע"צ (קריות) 28560-02-16 מג'די חוארי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (03.03.2016) רע"צ (קריות) 62486-01-18 עלי שאדי נ' בנק הפועלים בע"מ (12.03.2018) ).

         

15.     אין חולק כי מאז הטלת צו התשלומים בחודש אפריל 2018, עומד החייב בצו התשלומים.

 

16.     הטלת הגבלות לפי חוק ההוצאה לפועל, מהוות אמצעי אכיפה עקיף שמטרתו ליצור תמריץ לחייב משתמט לפרוע את חובותיו.

          לפיכך, חייב הפונה ללשכת ההוצאה לפועל, מגיש בקשה לקביעת צו תשלומים ומתחיל לשלם את חובו על פי צו התשלומים שנקבע, אינו נחשב עוד כחייב משתמט.

          לעניין זה נקבע בפסיקה כי לאור תכלית חקיקת ההגבלות, שנועדה לתת לזוכים כלי פחות קיצוני ממאסר אותו ניתן להפעיל כנגד חייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם, הרי שכפי שלא ניתן להפעיל הליך מאסר נגד חייב העומד בצו התשלומים, כך גם לא יוותרו הגבלות על חייב העומד בצו התשלומים, שכן הוא אינו עוד בגדר משתמט (רע"צ (קריית שמונה) 56300-04-13 חוסיין נ' ישראכרט בע"מ (23.06.2013) ).

 

אמנם, מובנת לי טענת המשיב כי משך עשרות שנים התחמק המבקש מתשלום חובו, כאשר תיק ההוצאה לפועל מתנהל למעלה מ-30 שנה, החוב בו הצטבר לסך של למעלה מ-3,000,000 ש"ח, ואין בצו התשלומים של 500 ש"ח כדי לפרוע את החוב שהצטבר.

יחד עם זאת, ההגבלות לא באו להעניש את החייב על כך שאינו מסלק את חובו, אלא מטרתן להוות תמריץ לחייב לעמוד בתשלומים החודשיים אשר נקבעו לפי יכולתו.

לעניין זה יוער כי טענות המשיב כי מצבו הכלכלי של המבקש טוב מכפי שהוצג על ידו, מקומן בבקשה מתאימה שתוגש ללשכת ההוצאה לפועל ולא בהליך זה.

 

17.     במועד הגשת בקשת רשות הערעור שילם המבקש 12 תשלומים, כאשר גם לאחר מכן הוא עומד בצו התשלומים ולא נטען אחרת על ידי המשיב.

עיון בפסיקה מעלה כי ככלל, הגבלות בוטלו לאחר ששולמו מספר תשלומים.

 

לעניין זה יוער כי בפסק הדין עליו מסתמך המשיב בתגובתו (רע"צ (פ"ת) שזר נ' אפרום מפיצים בע"מ (21.01.2013) ), אמנם נדחה ערעור החייבת שם, אולם זאת מאחר שרק החלה בביצוע התשלומים על פי צו התשלומים וכאשר שילמה תשלומים בודדים בלבד.

גם ערעור קודם שהגיש המבקש בתיק זה (רע"צ 29976-07-18), אשר נדון בפניי, נדחה בהסכמת הצדדים, בשים לב לכך שעד מועד הגשתו שולמו תשלומים ספורים בלבד.

שונים הם פני הדברים כעת, בחלוף הזמן, וכאשר צו התשלומים משולם על ידי המבקש כסדרו מזה למעלה משנה.

 

בנסיבות העניין, אני סבורה כי עמידה בצו התשלומים באופן רציף למעלה משנה, מהווה עמידה בצו התשלומים המצדיקה את ביטול ההגבלה.

לאמור יש להוסיף כי ממילא, ככל שלא יעמוד המבקש בצו התשלומים, ניתן יהיה להטיל מחדש את ההגבלה בהתאם להוראות סעיף 66ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

 

18.     בנסיבות אלה, גם לא מצאתי הצדקה לקבוע תנאים לביטול ההגבלה.

יוער כי ממילא ספק אם יש באפשרות המבקש, המתגורר מזה 30 שנה בחו"ל, להעמיד ערבים אשר יבטיחו את חזרתו לארץ וזאת כאשר מקום מושבו נמצא בחו"ל.

 

19.     מכל האמור, אני מורה על קבלת הערעור ועל ביטול הגבלת יציאתו של המבקש מהארץ.

בנסיבות העניין, לנוכח חובו של המבקש בתיק ההוצאה לפועל, אינני עושה צו להוצאות.

העירבון, על פירותיו, יושב למבקש באמצעות בא כוחו.

 

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

 

עירית קויפמן