בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
|
|
ע"מ 26697-08-17 כם - דלר טריידינג בע"מ ואח' נ' מס רכוש נצרת
מספר תיק חיצוני |
בפני |
כבוד השופטת עירית הוד
|
|
מבקשות |
1. כם - דלר טריידינג בע"מ 2. ד.ע. יזמות ונדל"ן בע"מ |
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל – מנהל מיסוי מקרקעין |
|
|
||
החלטה
|
רקע
1. לפני בקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות.
2. המבקשות הגישו ערר לפי סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") על החלטת מנהל מס שבח מקרקעין בנוגע לשומת מס רכישה ושומות מס שבח ורכישה. במסגרת כתב הערר נטען, כי המבקשת מס' 2 ביקשה לרכוש קרקעות בהר נמסאוי בנצרת ולאחר שלא עלה בידה לרכוש אותן מהמוכרת היא חתמה על הסכם נאמנות עם המבקשת מס' 1 בכדי שזו תרכוש עבורה את הקרקעות בנאמנות. המשיב קבע שומת מס רכישה ושבח לפי מיטב השפיטה וציין, כי לא קיבל את העסקה כפי שהוגשה לעניין הנאמנות והוא התייחס ל"נאמן" כרוכש בעסקה זו וכמוכר בעסקת ההמשך.
טענות המבקשות
3. הקרקע בה עסקינן רשומה בבעלות מסדר כנסייתי קתולי של בתי חולים שעל זכויותיו רשומה הערת אזהרה לטובת חברה זרה אשר הינה המוכרת. המבקשות מפרטות בבקשתן את הסיבה בגינה נרכשה הקרקע בנאמנות. על פי הנטען, מדובר בנושאים רגישים המחייבים טיפול בהתאם שכן, חשיפתם לציבור עלולה לגרום להתקוממות, פגיעה בסדר הציבורי ופגיעה בצדדים המעורבים.
4. כמו כן, מדובר במידע אשר חלה לגביו חובת סודיות בהתאם לסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין וככל שלא היה מוגש הערר הרי שזהות הצדדים הייתה נשמרת בסוד. במידה והדיון לא יישמע בדלתיים סגורות הרי שההחלטות אשר יתקבלו במסגרתו יהיו פתוחות לעיון הציבור. אין להשלים עם המצב האמור לאור העובדה שהדין אינו מבחין בין צד או נישום אשר הגיש ערר לבין צד אשר לא הגיש ערר. סעיף 105(א) וחובת הסודיות הקבועה בו ממשיכים לחול על המקרה ואין בהגשת הערר בכדי לצמצם או לפגוע בחובת המשיב וזכות העוררים לסודיות. השיקולים אשר עומדים בבסיס הטלת איסור על המשיב לפרסם מידע שמגיע אליו מתוקף תפקידו מתקיימים גם במסגרת הליך ערר על החלטת המשיב ובעיקר כאשר מדובר בהסכם נאמנות אשר נכרת בכדי להסתיר את זהות הנהנה. דחיית הבקשה עלול לסכל ולרוקן מתוכן את המטרה לשמה נכרת הסכם הנאמנות.
5. קיימת פסיקה ענפה בנוגע לסודיות המתחייבת בענייני מס. בתי המשפט נוטים להחיל פרשנות זו על כל סעיפי הסודיות בכל חוקי המס ואף להקיש מפרשנות סעיף סודיות בחוק אחד לפרשנות סעיף סודיות בחוק אחר. חובת הסודיות התפרשה ככזו אשר מעניקה חיסיון למידע אשר הגיע לידי רשויות המס. עוד נקבע בפסיקה, כי מדובר בחובה רחבה וכי החובה היא חובה גורפת ללא קשר לשאלת טיבו של המידע המבוקש והאם הוא סודי מטבעו או לא. לאור הדמיון הרב בין סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף") וסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין הרי שניתן להחיל את הפרשנות הרחבה בנוגע לסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף גם לצורך פרשנות סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין. אי היעתרות לבקשה משמעה, כי המידע יונגש כלפי כולי עלמא והדבר יאיין הלכה למעשה את חובת הסודיות אשר נקבעה בסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין.
6. בנוסף, הערר ותיק בית המשפט כוללים מספר מסמכים פרטיים וסודיים אשר נערכו בין הצדדים להסכם וחשיפתם לכולי עלמא עלולה לפגוע בפרטיות הצדדים. במידה שהדיון לא יתנהל בדלתיים סגורות הוא עלול להסגיר מידע פרטי אודות עסקי הצדדים, הכנסותיהם והוצאותיהם באופן שעלול לגרום לפגיעה קשה בפרטיותם ובסודיות העסקית לה הם זכאים. לצורך מניעת פגיעה בפרטיות הצדדים ולצורך שמירה על סודיות עסקית יש לנהל את הדיון בדלתיים סגורות.
7. כמו כן, חשיפת הפרטים עלולה לפגוע גם בצד שלישי- בעל הקרקע מסדר בתי החולים, מהנימוקים שנטענו בבקשה.
8. לבסוף, אין חשיבות או אינטרס ציבורי בניהול ההליך בדלתיים פתוחות.
9. המשיב הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית משפט. לעניין זה אציין, כי אין לקבל את טענת המבקשות, כי המשיב לא התנגד לבקשה אלא, המשיב כאמור העביר את ההכרעה לשיקול דעת בית משפט מבלי שהוא מביע כל עמדה בנושא לא לחיוב ולא לשלילה. ברי, כי ככל שהמשיב היה מסכים לבקשה היה אומר זאת בלשון ברורה. לפיכך, יש לדון בבקשה על פי נימוקיה בלבד והאם יש בהם כדי להצדיק קבלת הבקשה.
דיון ומסקנות
10. האם יש להיעתר לבקשה לניהול ההליך בו עסקינן בדלתיים סגורות אם לאו. זו השאלה בה דרושה הכרעתי במסגרת הבקשה שלפניי.
11. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה לניהול ההליך בדלתיים סגורות להידחות, מהנימוקים שיפורטו.
12. בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה נקבע, כי בית המשפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק. בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984 נקבע, כי בית המשפט ידון בפומבי. סעיף 68(ב) לחוק זה מונה רשימת מקרים בהם מוסמך בית המשפט לדון בדלתיים סגורות.
13. עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד בשיטת המשפט בישראל. בית המשפט העליון ציין זה מכבר, כי מדובר בעקרון חוקתי בעל מעמד על בראי החקיקה והפסיקה (רע"א 382/16 ורדה רות יהל נ' פקיד שומה תל אביב 4). בבסיס הקביעה כי הליכים משפטיים ייערכו בדלתיים פתוחות עומדת המטרה שצדק לא רק ייעשה אלא גם יראה. שקיפותו של ההליך המשפטי היא מהותית. הדבר משליך על האמון אשר הציבור רוחש לרשות השופטת (ראה לעניין זה: בג"ץ 4841/04 מחמוד בן מחמוד מחג'אנה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה- כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס, נח(6), 347). כמו כן, יש בפומביות הדיון בכדי להבטיח את תקינותו של ההליך המשפטי. ראוי כי הליך משפטי יתנהל בשקיפות ובאופן גלוי ולא במחשכים. שכן, כפי שציין שופט בית המשפט העליון בארה"ב לואי דמבייץ ברנדייס, "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר". קביעה זו אומצה וצוטטה בפסיקה בארץ, ובין היתר על ידי בית המשפט העליון (לעניין זה ראה בין היתר: בד"ם 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת הילה כהן, ס(1) 457 ו- בג"צ 1604/90 משולם שליט נ' ח"כ שמעון פרס, פ"ד מב(3)353). עקרון פומביות הדיון אף עולה בקנה אחד עם זכותו של הציבור לדעת. לפיכך, פומביות הדיון היא הכלל אשר בצידו עומדים חריגים המאפשרים את ניהול ההליך בדלתיים סגורות כאשר קיימת הצדקה לכך.
14. על צד אשר עותר לניהול ההליך בדלתיים סגורות מוטל הנטל להוכיח, כי מתקיימים טעמים המצדיקים סטייה מהכלל של פומביות הדיון. ההכרעה בשאלה, האם יש להורות על ניהול ההליך בדלתיים סגורות תיעשה בהתאם לאיזון בין עקרון פומביות הדיון לבין אינטרסים אחרים אשר יש בהם בכדי להצדיק את ניהול ההליך בדלתיים סגורות. באשר לאיזון בין עקרון הפומביות ואינטרסים אחרים המצדיקים את מניעת הפרסום נקבע, כי יש לפרש את ההגבלה בצמצום לנוכח מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון (ע"א 4825/97 זרח גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433). לאור מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון הרי שלא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לסגירת הדלתיים.
15. המבקשות מבקשות להחיל את הפרשנות אשר נתן בית המשפט להוראת הסודיות בחוקי המס השונים. בעניין זה יש לתת את הדעת, כי אין זהות בין חוקי המס השונים באשר לקיום דיון לפיהם בדלתיים סגורות. כך לדוגמא, בסעיף 83(ג) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 נקבע, כי "הערעור יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער". בסעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 נקבע, כי "כל ערעור לפני בית המשפט המחוזי לפי פרק זה יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער". בחוק מיסוי מקרקעין לא קיימת הוראה מקבילה. יש באמור בכדי ללמד, כי ככלל ערר המוגש בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין מתנהל בדלתיים פתוחות. זאת, בניגוד לערעורי מס אחרים המתנהלים בדלתיים סגורות לאור סעיפי חוק הקובעים זאת מפורשות, כמפורט לעיל.
16. כאמור, המבקשות טוענות, כי הוראת הסודיות הקבועה בסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין יש בה בכדי להצדיק את ניהול ההליך בדלתיים סגורות. בסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין נקבע, כי "לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו".
17. אינני מקבלת את עמדת המבקשות לפיה, לאור הוראת סעיף 105(א) לחוק הרי שיש להיעתר לבקשה ולקיים את הדיון בדלתיים סגורות. בית המשפט העליון קבע, כי סודיותה של ידיעה אינה גוררת ממילא חיסיון כנגד גילויה שכן סודיות לחוד וחיסיון לחוד. אולם ציין, כי הוראת חוק אשר קובעת סודיות עשויה להתפרש גם כמשתרעת על סודיות המידע בהליך השיפוטי ובכך להביא ליצירת חיסיון (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט(4), 66). בית המשפט העליון התייחס להוראת הסודיות הקבועה בסעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסף וקבע, כי מדובר באיסור מוחלט, גורף ורחב היקף אשר מונע גילוי של כל ידיעה שהגיעה לאדם אגב ביצוע חוק מס ערך מוסף, אלא אם התקיימו החריגים המפורטים בסעיף (ר"ע 68/88 עמנואל זילברמן נ' בנק אמריקאי ישראלי, פ"ד מב(2), 383).
18. בסעיף 105(א) לחוק נקבע, כי הסרת הסודיות אפשרית בשני מקרים- קביעתו של בית המשפט בנסיבות המתאימות או אישורו של שר האוצר. הוראה דומה נקבעה בסעיפי סודיות בחוקי מס אחרים וביניהם בסעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסף. בג"צ התייחס לסמכותו של בית המשפט בהתאם לסעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסף וקבע, כי על בית המשפט לאזן בין החיסיון המוטל על המידע לבין האינטרס שבגילוי המידע. בג"צ הוסיף, כי נקודת המוצא של בית המשפט, כאשר הוא בא להחליט בעניין הסרת החסינות, צריכה להיות כי הכלל הבסיסי הוא כלל הגילוי, והחריג הוא החיסיון (בג"צ 527/82 תמר שץ נ' שר האוצר, פ"ד לח(3), 76).
19. אציין, כי בסעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף נקבע, כי מי שהגיעה אליו ידיעה לפי סעיף קטן א, קרי בהתאם לחריגים שנקבעו בסעיף 142(א), הרי שיראו אותו כמי שקיבל את הידיעה אגב ביצוע חוק זה. באופן האמור, חובת הסודיות נותרת והיא חלה גם על מי שנחשף למידע לאור החלטתם של בית המשפט או שר האוצר. בית המשפט העליון התייחס להוראה זו וציין, כי על ידיעה כזו ישוב ויחול מעטה סודיות. עוד ציין בית המשפט העליון, כי בכך גילה המחוקק את רצונו כי על ידיעות שהגיעו לאדם אגב ביצוע חוק מס ערך מוסף יחול מסך סודיות מוחלט, אותו ניתן להסיר - לצרכים חד-פעמיים ומוגדרים - רק אם נתקיימו אותם חריגים מיוחדים הקבועים בסעיף-קטן (א) של סעיף 142 הם - ואין בלתם" (רע"א 68/88 עמנואל זילברמן נ' בנק אמריקאי ישראלי, פ"ד מב(2) 383). בחוק מיסוי מקרקעין לא מופיעה הוראה דומה ויש באמור בכדי ללמד על עמדתו של המחוקק באשר לתחולת הסודיות בנוגע למידע אשר נקבע כי יש לגלותו בהתאם לסעיף 105(א) לחוק. סבורני, כי יש באמור בכדי להשליך על השאלה האם יש בהוראות סעיף 105(א) בכדי להצדיק את ניהול ההליך בדלתיים סגורות אם לאו.
20. הנה כי כן, אין בחוק מיסוי מקרקעין הוראת חוק לפיה על הליך לפי חוק זה להתנהל בדלתיים סגורות. כמו כן, הוראת הסודיות הקבועה בסעיף 105(א) לחוק אין בה בכדי להצדיק את ניהול ההליך בדלתיים סגורות. קבלת עמדת המבקשות בעניין זה משמעה כי כל ההליכים לפי חוק מיסוי מקרקעין יתנהלו ככלל בדלתיים סגורות. אין כל בסיס לקביעה זו.
21. טענה נוספת שהעלו המבקשות היא, כי יש להורות על ניהול הדיון בדלתיים סגורות מפאת רגישות הטיעונים המועלים בערר. בעניין זה התייחסו המבקשות לסיבות בשלן נקנתה הקרקע בנאמנות. לא מצאתי, כי יש בטענות אלו בכדי להצדיק את ניהול ההליך בדלתיים סגורות וכי הן מצדיקות את הפגיעה בעקרון פומביות הדיון. לא די באמירות כללית באשר לרגישות הנושאים המועלים במסגרת הערר ולנזק אשר עלול להיגרם בעקבות גילוי המידע בכדי לאפשר את הפגיעה בעקרון פומביות הדיון. קביעה זו יפה ונכונה אף לטענת המבקשות לפיה חשיפת הטענה עשויה לפגוע בצד שלישי- בית החולים וכי מטעם זה יש להורות על ניהול ההליך בדלתיים סגורות.
22. עוד טוענות המבקשות, כי יש לנהל את ההליך בדלתיים סגורות בכדי למנוע פגיעה בפרטיות ולשמור על סודיות עסקית. לטענתן, הערר ותיק בית המשפט כוללים מסמכים סודיים ופרטיים אשר נערכו בין הצדדים להסכם וחשיפתם לכולי עלמא עלולה לפגוע בפרטיות הצדדים ולהסגיר מידע פרטי אודות עסקי הצדדים, הכנסותיהם והוצאותיהם באופן אשר יפגע בפרטיות והסודיות העסקית לה הם זכאים.
23. ברע"א 382/16 ורדה רות יהל נ' פקיד שומה תל אביב 4 קבע בית המשפט העליון, כי לעיתים פגיעה בפרטיות תצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון. אולם, המחוקק הציב את נקודת האיזון בין הערכים החוקתיים המתנגשים – עקרון פומביות הדיון והזכות לפרטיות – במקום בו נגרמת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות. בבחירה זו הביע המחוקק את רצונו להעניק את משקל הבכורה לעקרון פומביות הדיון, ולאפשר סטייה מעקרון זה במצבים חריגים בלבד. עוד נקבע, כי השאלה האם הפגיעה עולה כדי פגיעה חמורה בפרטיות תיבחן בשים לב לאופי המידע הפוגע ועד כמה מדובר בעניינים המצויים בליבת הזכות לפרטיות, שאז תגבר הנטייה לראות בחשיפתם משום פגיעה חמורה. כמו כן, אף אם בית המשפט מגיע למסקנה, כי מדובר בפגיעה חמורה אין בכך בכדי ללמד בהכרח כי יפעיל את סמכותו מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט לאסור פרסום בקשר לדיוני בית המשפט.
24. בפרשת ורדה רות יהל בית המשפט העליון ציין, כי במקרה אשר נדון בפניו המידע הוא כלכלי. פרטי המידע אשר חשפו המבקשים במקרה האמור עוסקים בנכסיהם, הכנסותיהם והדרך בה הם מנהלים את פעילותם. בית המשפט העליון הכיר בכך כי חשיפת פרטים אודות מצבו הכלכלי וענייניו הכספיים של אדם עלולה לפגוע בזכותו לפרטיות אולם מצא, כי במקרה האמור אין בחשיפת מידע זה בכדי להוביל לפגיעה חמורה במבקשים. בית המשפט העליון הוסיף, כי מסקנה זו מתחייבת גם משום כך שלקבלת עמדת המבקשים עלולות להיות השלכות רוחב, כשלא מובן מה מבדיל את עניינם של המבקשים מעניינים הנדונים יום-יום בהליכים אזרחיים. דברים אלו יפים גם בענייננו, לאחר שלא מצאתי כל הבדל בין עניינן של המבקשות שלפני לבין כל ערר אחר המתנהל כנגד מיסוי מקרקעין.
25. במקרה האמור דן בית המשפט העליון בשאלה, האם יש להורות על איסור פרסום מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט בשל טענה בדבר פגיעה בפרטיות. אמנם השאלה האמורה שונה מהשאלה העומדת לפתחי אולם דבריו של בית המשפט העליון בעניין זה רלוונטיים אף במקרה בו עסקינן. באיזון בין טענת המבקשות בדבר פגיעה בפרטיותם ובסודיות העסקית לבין עקרון פומביות הדיון מצאתי, כי ידו של עקרון פומביות הדיון על העליונה.
התוצאה
26. לאור כל האמור לעיל, מצאתי, כי המקרה שלפני אינו מצדיק חריגה מעקרון הפומביות וניהול הדיון בדלתיים סגורות. בחוק מיסוי מקרקעין אין הוראה לפיה ערר לפי חוק זה ידון בדלתיים סגורות. בנוסף, סעיף 105(א) לחוק אשר קובע את חובת הסודיות אין בו בכדי ללמד, כי על ערר לפי חוק זה להתנהל בדלתיים סגורות. כמו כן, מצאתי, כי אין בטענות המבקשות בדבר רגישות הטיעונים המועלים בערר, פגיעה בפרטיותם ושמירה על סודיות עסקית ומניעת פגיעה בצד שלישי בכדי להצדיק חריגה מעקרון פומביות הדיון בשים לב למעמדו הרם של עקרון זה.
27. מאחר ולא מצאתי, כי קיימת עילה בדין לחרוג מעיקרון פומביות הדיון הרי שהבקשה לקיום הדין בדלתיים סגורות נדחית.
ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.
עירית הוד