בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
תא"מ 30522-05-15 סואחרה נ' בראשי ואח'
|
בפני |
כבוד הרשם בכיר בנימין בן סימון
|
|
תובע |
סלאמה סואחרה |
|
נגד
|
||
נתבעים |
1.רן בראשי 2.הראל חברה לביטוח בע"מ |
|
|
||
|
|
|
פסק דין |
1. לפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סכום של 8,213 ש"ח, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע, בעטיה של תאונת דרכים מיום 6.3.13 (להלן: "התאונה"). השאלה המשפטית הניצבת בפני בית משפט זה הינה, האם התובע זכאי לקבל פיצוי בהסתמך על חוות דעת שמאי בלבד, וזאת מבלי להציג את החשבונית והקבלה בגין התיקון שלטענתו ביצע ברכבו.
2. בתאונה אשר אירעה באזור הרש"פ היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעים.
3. המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לשיעור הנזק בלבד. ב"כ הנתבעים הצהיר מפורשות, כי אין מחלוקת לעניין האחריות.
4. התובע טען בכתב התביעה, כי נגרם לרכבו נזק בשיעור של 8,213 ש"ח. את טענתו לשיעור הנזק תמך התובע בחוות דעת שמאי אותה צירף לתיק. מכאן סכום התביעה.
5. בסיכומיו, חזר התובע על דרישתו, כי הנתבעים ישלמו לו את מלוא הסכום הנדרש וזאת כיוון שהודו באחריות. כן הוסיף, שכיוון שלא שולם מע"מ והרכב תוקן באזור, סכום התביעה יעמוד על הסכום ששולם, ללא מע"מ.
6. בכתב ההגנה מטעם הנתבעים, הוכחש כל האמור בכתב התביעה. ביתר פירוט נאמר, כי התנהגות התובע לקויה, שכן התובע הניזוק, צריך היה, בטרם פנה לבימ"ש, להגיש את תביעתו למזיק ומבטחיו ולהודיע להם על התאונה ולמסור להם פרטי הנזק והחבות, וכזאת לא נעשה; נטען על ידי הנתבעת, כי פנייה מוקדמת מכוח עיקרון הקטנת הנזק מחייבת את הניזוק; כמו כן, נטען, כי פנייה מוקדמת למזיק מחויבת גם מעיקרון תום הלב.
7. בסיכומיהם, הציגו הנתבעים קו הגנה אחר. לטענתם, באם הרכב תוקן, אזי על התובע להציג קבלה או חשבונית שמראה, כי הרכב אכן תוקן. לטענת הנתבעים, התובע לא טרח לצרף את האסמכתאות הרלוונטיות, קרי חשבוניות תיקון וקבלות, ועל כן דין תביעתו להידחות. הנתבעים הפנו לפסיקה ממנה ביקשו, כי יוסק שכל עוד לא צורפו קבלות על תיקון הרכב, אזי דין התביעה להידחות.
8. לטענת התובע בסיכומי תגובתו, כי הנתבעת 2 בסיכומיה מעלה טענות חדשות שלא הועלו בכתבי הטענות שלה. לטענתו, ב"כ הנתבעים, בכל זמן התנהלות ההליך, לא ביקש קבלות תיקון או אסמכתאות. נטען על ידי התובע, כי מעולם, טרם הסיכומים, לא טען הנתבע, כי חוות דעת השמאי אינה מספקת.
9. כמו כן, טען התובע בסיכומיו, כי "בענייננו שלא בתום לב ולא בשקיפות השאירה הנתבעת את הדבר לסוף ההליך כאילו התובע נמנע מהצגת אסמכתאות שלא ביקשה בכלל. כאן אין לנתבעים אלא להלין על עצמם. הגרסה של הנתבעת כיום הינה הרחבת חזית אסורה".
10. הדיון לפני היה קצר ביותר וכלל את השיח כדלקמן:
"ב"כ הנתבעים: אין מחלוקת לעניין האחריות
המחלוקת היא בהתאם לפסיקה לגבי דרכי הוכחת הנזק.
התובע מוזהר כדין.
משיב לשאלות ב"כ הנתבעים:
ש. איפה הרכב
ת. תיקנתי.
ש. מציג לך את כתב התביעה, איפה חשבוניות תיקון בכתב התביעה.
ת. תיקנתי בשטחים."
הכרעה
11. ראשית, אציין, כי בניגוד לטענות הנתבעים, הרי שבמסגרת נספח ד' לכתב התביעה עולה שבמקרה דנן, התובע שלח מכתב דרישה לחברות הביטוח ביום 25.5.13, דהיינו קודם הגשת התביעה.
12. לעיצומו של עניין, התובע הציג את ראיותיו עם כתב תביעתו. בין הראיות הייתה מונחת חוות דעת השמאי מטעמו. לו רצו הנתבעים למחות לגבי חוות דעת השמאי, צריכים היו מבעוד מועד ובוודאי בישיבה המקדמית לבקש לחקור אותו, אך הם חדלו ולא עשו כך. בעניין ע"א (מחוזי ת"א) 1845/06 מובארק מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] שבו דן המותב בערעור על פסק דין שהתקבל בסדר דין מהיר, נאמר, כי כאשר מוצגים המסמכים, אין מקום להציגם על ידי העדים ואז המסמכים המוגשים הם בבחינת ראיה, ללא צורך בתחקור מגיש הראיה:
"להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד שמבקש להתנגד למסמכים אלו, או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון. כאמור, כתב הגנה הינו בגדר כתב טענות ולא בגדר הזמנת עד. משהוגשה חוות דעתו של השמאי היא התקבלה אלא אם כן נדרש השמאי לחקירה בסמוך או בעת הדיון ולא היה שם. במקרה כזה, יכול היה הצד המבקש לחקור, לעתור לביטול חוות הדעת מטעם זה. אולם במקרה הנדון, לא כך היה. ב"כ המערערים לא טען דבר והחשה, ולאחר מכן בשלב הסיכומים העלה טענותיו. לכן צדק כב' השופט קמא ואנו רואות איתו עין בעין. כך גם היתה לטעמנו כוונת מתקין התקנות המייחדות סדר דין מהיר מסדר דין רגיל."
התוצאה היא שהראיה היחידה אשר מונחת לפני בית משפט זה בעניין הנזק, היא חוות דעת השמאי.
13. בנוסף, הטענה בדבר אי הצגת חשבונית המעידה על תיקון, נטענה לראשונה בסיכומים ועל כן היא מהווה הרחבת חזית אסורה. בעניין הרחבת חזית, הלכת בית המשפט העליון קובעת כך:
"אשר לטענה בדבר הרחבת חזית, הלכה מלפני בית המשפט כי "האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא"" (רע"א 4793/06 אורלי גלמן נ' אורי דגן (פורסם בנבו, 15.11.06). בענייננו הועלתה הטענה בסיכומי הנתבעים לראשונה, ולה התנגד התובע נמרצות.
די בעניין הרחבת החזית ובעניין הקודם לעיל, כדי לקבל את תביעת התובע ולדחות את טענות הנתבעים. ואולם, מעל הצורך, אדון בטענות הנתבעים לגופו של עניין.
14. בגדר תא"מ 56401-01-13 התברר מקרה דומה למקרה שבפני ושבו השאלה הייתה האם התובע זכאי לקבל פיצוי בהסתמך על חוות דעת שמאי בלבד, מבלי להציג חשבונית בגין תיקון שביצע ברכב. כב' השופט הישאם אבו שחאדה, ציין שני נימוקים אפשריים: האחד, היעדר חובה בדין על הניזוק לתקן את הנזק שנגרם לו על ידי המזיק על מנת שיזכה לפיצוי והאחר קיומה של חוות דעת שמאי שלא נסתרה. כב' השופט הפנה ל-ע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה (4) 203 (2001), שבו נדונה שאלת הפיצוי שיש לשלם לדיירים בגין ליקויי בניה שהתגלעו בבניין. הדיירים הסתמכו על חוות דעת שמאי ובכל מקרה לא התכוונו לתקן את הליקויים. בימ"ש ציטט דבריו של בית המשפט העליון ולפיהם: "אין זה עניינה של דיור לעולה אם יבצעו הדיירים תיקונים אם לאו".
15. לא זו אף זאת; הנתבעים בענייננו הפנו לפס"ד שניתן בבימ"ש מחוזי מרכז ע"י כב' סגן הנשיא יעקב שינמן ובו נדחה ערעור של המערערת, חברת השכרה, אשר לא הציגה קבלה או חשבונית להוכחת נזקיה. אלא שאין הנדון דומה לראיה. בעניין תא"מ 50943-01-13 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', פסק הדין שבגינו הוגש הערעור, הובהר, כי המחלוקת שבין הצדדים עסקה בשאלה, האם בשונה מצרכן פרטי, חברות השכרת רכב זכאיות לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכביהן בתאונות (ותוקנו) בשיעור שנקבע בחוות דעת שמאי רכב שבדק ושם את נזקי הרכב מטעם החברה, או שמא, קביעות השמאי בחוות דעתו הן בלתי מספקות ויש לוודא שחברות ההשכרה אכן שילמו בפועל את סכומי התיקון שנרשמו בחוות דעת השמאי, ולא סכומים נמוכים מכך. הנה כי כן, שלא כבענייננו, באותו מקרה מדובר היה בחברת השכרה שלא הגישה חשבוניות ולא בצרכן פרטי. בנוסף לכך, ובשונה מענייננו, בגדר אותו מקרה, ב"כ הנתבעים ביקש במסגרת דיון מקדמי את החשבוניות המצביעות על כך שבוצע תיקון, מחברת ההשכרה, אך היא מיאנה למוסרם.
16. דומה שהגישה המצדדת בהגשת חשבונית, הורתה במקרה דומה למקרה דנן, שבו קבע כב' השופט אבינור מבית משפט השלום הרצליה בעניין תא"מ (הרצ') 3860-05-08 מ. פינס בע"מ נ' נוריאל מגדיש (להלן: "עניין מ. פינס"), את הדברים הבאים:
"כידוע, עיקרון יסוד בדיני הנזיקין הוא עיקרון השבת המצב לקדמותו. מטרתם של הפיצויים בנזיקין היא להעמיד באמצעותם את הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן, באותו מצב בו היה נתון אלמלא מעשה העוולה. לפיכך, בתביעות כגון דא, בגין נזק שנגרם לרכב עקב תאונת דרכים, ניתן להסתפק בחוות דעת שמאי רכב אודות שיעור הנזק, שכן בחוות הדעת יש כדי להצביע על ההוצאה שיידרש הניזוק להוציא כאשר יבקש לתקן את הרכב, או שיידרש לנכות ממחיר הרכב במידה וימכור אותו במצבו. ואולם, משתיקן הניזוק את הרכב, הראיה הנדרשת לגבי שיעור הנזק שנגרם לרכב – ככל שמדובר ברכיב של עלות התיקון – היא ראיה אודות עלות התיקון לניזוק."
ואולם, חשוב לציין שבעניין מ. פינס, בניגוד למקרה דנן, נחקר השמאי והתברר, כי חוות דעתו לוקה במספר ליקויים מצטברים עד כי "שבתביעה דנא אין אפשרות להסתמך על חוות דעת שמאי התובעת לצורך קביעת ממצא כלשהו. הדבר בולט במיוחד בכל הקשור לרכיב הנזק בגין חלפים לפי חוות הדעת, לגביו הוכח פוזיטיבית שאינו נכון ואינו מבטא, כלל ועיקר, את עלות חלקי החילוף בהם נעשה שימוש לתיקון רכב התובעת; אך גם באשר ליתר הרכיבים – בנסיבות שהוכחו כאמור אין מקום להסתמך על חוות הדעת".
17. מכל המקובץ - דין התביעה להתקבל.
18. לסיכום - בגין הנזק הישיר ישלמו הנתבעים סך של 6,336 ש"ח וזאת לאור הודעת התובע לפיה, סכום המע"מ לא שולם. כמו כן, ישלמו הנתבעים סך של 800 ש"ח בגין חוות דעת שמאי וכן 378 ש"ח בגין אגרה. שכר טרחת עו"ד יעמוד על סך של 2,500 ש"ח. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום.
ניתן היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
בנימין בן סימון