בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

 

ע"ע 8497-10-17  - מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, עמל נגד אלמונית, פלוני, עיזבון המנוח אלמוני

 

 

ניתן ביום 5 פברואר 2019

 

מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ                                            המערערת בע"ע 17-09-64939

המשיבה 5 בתיק ע"ע 17-10-8497

 

עמל 1 בע"מ                                                                                     המערערת בע"ע 17-10-8497

והמשיבה 2 בתיק ע"ע 17-09-64939

                 -

1. אלמונית                                                                                                              המשיבים

2. פלוני (קטין)

3. פלונית (קטינה)

4. עיזבון המנוח אלמוני

 

 

לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר

נציגת ציבור (עובדים) גברת יעל רון, נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי טבצ'ניק

 

בשם מנורה - עו״ד הילה לוי

בשם רשת עמל - עו״ד יעל סגל מקליס, עו״ד ורד זייטמן

בשם המשיבים - עו״ד יואל שמלה

 

 

פסק דין

 

1.          לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית דין האזורי באר שבע (סגן נשיאה, כתוארו אז, אילן סופר ונציגות הציבור גב' פסה מרקוביץ וגב' איריס ליברובסקי; קייג 16-01-26516) שבו חויבו עמל 1 בע"מ (להלן - עמל) וקרן הפנסיה המקיפה המנוהלת על ידי מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן - הקרן ו-מנורה, לפי העניין) לשלם, ביחד ולחוד, למשיבים 1 עד 3 (להלן - השאירים) פנסיית שאירים.

 

2.          בתמצית נציין כי מר xxx ז׳׳ל (להלן - המנוח) הועסק בעמל כמורה מיום 1.9.2010 וסיים את עבודתו בפועל ביום 15.4.2012. עמל שילמה למנוח דמי מחלה וכן תשלום עבור חודשי הקיץ במסגרת משכורת חודש מאי 2012 המשולמת בחודש יוני 2012. בין לבין, ביום 13.5.2012 אושפז המנוח וזאת עד לפטירתו ביום 15.1.2013, בשל המחלה בה לקה.

 

3.          במהלך תקופת עבודתו בעמל בוטח המנוח בקרן. משפנו השאירים למנורה לקבלת פנסיית שאירים נמסר להם כי המנוח לא היה מבוטח בעת פטירתו משעוד קודם לכן חדלו ההפקדות בגינו ותמה ארכת הביטוח על פי תקנות הקרן. נוכח תשובת מנורה הוגשה התביעה כאשר השאירים עתרו לחייב את עמל או את הקרן בתשלום פנסיית השאירים.

 

4.          בתמצית נציין כי בית הדין האזורי קבע כי המנוח פוטר על ידי עמל שלא כדין וכי מועד סיום יחסי העבודה היה לכל המוקדם ביום 31.8.2012. על קביעה זו לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים וזהו הבסיס לפסק דיננו.

 

5.          בית הדין האזורי קבע כי בשל פיטורי המנוח שלא כדין ובשל תשלום דמי הגמולים בגין תקופת העבודה עד לחודש אוגוסט 2012 מראש (במשכורת חודש מאי 2012 ולא מדי חודש בחודשו עד לחודש אוגוסט 2012), נהגה עמל ברשלנות ובכד גרמה למנוח נזק של אובדן ביטוח. לכן חייב בית הדין האזורי את עמל בתשלום הנזק שהוא פנסיית השאירים.

 

עוד קבע בית הדין האזורי כי יש לראות במנוח עמית פעיל, וזאת משני טעמים. האחד, יש לראות את דמי הגמולים שהופקדו מראש כאילו הופקדו בחודשים שבגינם הם שולמו; השני, לא עלה בידי מנורה להוכיח משלוח מכתב ההתראה למנוח ובו התרעה על אובדן הביטוח (מכתב המתחייב מחוזר פנסיה 2003/4).

 

לאור קביעותיו כאמור חייב בית הדין את עמל ואת מנורה, ביחד ולחוד, לשלם לשאירים את פנסיית השאירים.

 

6.     במוקד ערעורה של עמל הטענה שאם המנוח מבוטח בקרן, הרי שעל הקרן לבדה לשלם את פנסיית השאירים. ערעורה של מנורה סב בעיקרו של דבר על הקביעה שלפיה יש לראות במנוח עמית פעיל.

 

7.     לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה, הגענו למסקנה כי דין ערעור עמל להתקבל ודין ערעור מנורה להידחות, במובן זה שמנורה היא זו שצריכה לשלם לשאירים את פנסיית השאירים במלואה.

 

8.     אין לנו צורך להידרש לנימוקים שעמדו ביסוד קביעת בית הדין האזורי שלפיה יש לראות במנוח עמית פעיל. שכן לטעמנו ניתן להגיע למסקנה בדבר מעמדו של המנוח בדרך אחרת.

 

קודם שנפרט את הדרך האחרת, נציין כי אכן מנורה העלתה טענות כבדות משקל כנגד הנימוקים לחיובה בתשלום פנסיית השאירים - נימוקים שלטענתה אינם עולים בקנה אחד עם תקנונה וכנגד קביעות נוספות בפסק הדין של בית הדין האזורי. כאמור אין לנו צורך להידרש לטענות אלה בפסק דין זה ונותירן לעת מצוא.

 

9.     אשר לדרך האחרת - בהינתן הקביעה כי יחסי העבודה שבין המנוח לבין עמל נותקו
ביום 31.8.2012, הרי שנוכח הוראות סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן - החוק), יש לראות את המנוח כמי שהועברו בגינו דמי גמולים לפחות עד לחודש אוגוסט 2012. ונסביר:

 

סעיף 19א(ד) לחוק קובע כי ״סכום שמעסיק חייב לקופת גמל... יראו לעניין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו״. דהיינו, מכח הסעיף, ביחסים שבין המנוח לבין מנורה רואים את המנוח כאילו שולמו בעדו דמי גמולים בגין החודשים יולי ואוגוסט 2012, על אף שעמל לא העבירה בגינו את דמי הגמולים כסדרם. משכך ובהינתן ארכת הביטוח, שעליה אין חולק, ביום פטירת המנוח הוא היה עדיין בבחינת עמית פעיל. לכן, זכאים השאירים לקבל ממנורה פנסיית שאירים.

 

10.   משמצאנו כי השאירים אכן זכאים לפנסיית שאירים מהקרן, הרי שאין לחייב את
עמל בתשלום פנסיית השאירים - לא לבדה ולא ביחד עם מנורה.

 

11.   אשר לטענת מנורה שהועלתה לפנינו בדיון בכל הנוגע לכד שלא נבחנה הזכאות לפנסיית שאירים בהיבט הרפואי של תקופת האכשרה, קרי, האם פטירת המנוח היתה כתוצאה ממחלה קודמת - בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, אין בידינו לקבל את טענת מנורה בעניין זה.

 

עיון בתיק מעלה כי מנורה לא העלתה את הטענה הנ״ל בכתב ההגנה. משכד, בעת הדיון בבית הדין האזורי לא הוגדרה פלוגתא שכזו ולא התאפשר לשאירים להיערך לבירורה. אין בידינו לקבל את טענת מנורה שהועלתה לפנינו, שלפיה עצם טענתה הכללית כי השאירים לא הגישו תביעה בכתב לקרן (להבדיל מתביעה לבית הדין), מקפלת בתוכה את הטענה החלופית האמורה. יתר על כן, נדגיש כי בית הדין האזורי קיבל את הטענה העובדתית כי מנורה סירבה לאפשר למשיבה 1 להגיש תביעה בכתב בנימוק שהמנוח לא היה מבוטח והפנתה את המשיבה 1 להגיש לקרן תביעה שונה - לקבלת פנסיית אלמנת עמית לא פעיל. לא נעלם מעינינו כי בתצהיר מטעם מנורה הועלתה טענת תקופת האכשרה, אלא שבשלב זה עסקינן בהרחבת חזית ובחוסר יכולתם של השאירים להתמודד עם הטענה בהיבט הראייתי.

 

        לבסוף נוסיף ונציין כי מנורה לא חלקה בערעור בפנינו על סכומי פנסיית השאירים שחויבה לשלם לשאירים.

 

12.   סוף דבר -

א.     ערעורה של עמל מתקבל וחיובה בתשלום פנסיית שאירים (עבר ועתיד) מתבטל. כן מבוטל חיובה בתשלום הוצאות משפט.

ב.      ערעורה של מנורה נדחה.

 

כפועל יוצא מאלה, תישא מנורה לבדה במלוא תשלומי פנסיית השאירים (עבר ועתיד) של השאירים, וזאת בהתאם לסכומים שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי. פנסיית השאירים בגין תקופת העבר תשולם על ידי מנורה תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין והגמלה השוטפת תשולם במועד הקבוע לכך.

 

סכומי הפנסיה יעודכנו בהתאם לתקנון הקרן.

 

סכומים ששילמה עמל לשאירים כפנסיית שאירים יושבו לה על ידי השאירים תוך 30 ימים ממועד שהאחרונים קיבלו ממנורה את פנסיית השאירים שבגינה מבוצעת ההשבה.

 

13.   לאור התוצאה, מנורה תישא בהוצאות השאירים ושכר טרחת עורכי דינם בסכום (כולל) של 7,500 ש"ח. לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות במחלוקת שבין עמל לבין השאירים.

 

 

פסק הדין נחתם ביום ל׳ שבט תשע״ט (05 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ונשלח אליהם. הותר לפרסום על פי החלטה מיום י״ב אדר א׳ תשע״ט (17 פברואר 2019).

 

 

 

 

____________________         ___________________           ____________________

            אילן איטח,                            רועי פוליאק,                              חני אופק גנדלר,

        סגן נשיאה, אב"ד                                   שופט                                 שופטת

 

 

 

 

 

____________________                                                     ____________________

           גברת יעל רון,                                                                  מר צבי טבצ'ניק,

    נציגת ציבור (עובדים)                                                                               נציג ציבור (מעסיקים)

 

 

 

 

אילן איטח, רועי פוליאק, חני אופק גנדלר