בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע |
|
|
ב"ל 32578-09-17 13 פברואר 2018 |
לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל
נציג ציבור עובדים מר ישראל עמי שי
נציג ציבור מעסיקים מר יאיר כפיר
התובע: |
יצחק מלול ע"י ב"כ: עו"ד עדי גרינפלד – מטעם הלשכה לסיוע המשפטי |
- |
|
הנתבע: |
המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן |
פסק דין
1. התובע הגיש תביעה לקצבת נכות כללית בשם אשתו שנפטרה הגב' יוכבד מלול ז"ל שנשאה בחייה ת.ז. 317072106. המנוחה נפטרה ביום 16.10.15. תביעתו נדחה מהסיבה שרופא מוסמך קבע למנוחה דרגת נכות בשיעור של 10% מיום 1.8.14 ואחוזים אלו נמוכים מהאחוזים הנדרשים על פי סעיף 208 (א) לחוק. החלטה פקיד התביעות ניתנה ביום 16.2.16.
2. לאור דחיית התביעה, הגיש התובע תובענה זו ביום 9.7.17 ובהמשך הגיש כתב תביעה מתוקן בו כתב שבשנה שקדמה לפטירת אשתו היא סבלה ממחלות שונות וכאמור הגיעה לה דרגת נכות בשיעור של 10%, אולם בדו"ח הנתיחה של המנוחה התברר כי היא נפטרה כתוצאה מגידול ממאיר בראשה. גופת המנוחה נותחה על ידי המשטרה עקב חשד לפלילים. לאור קבלת תוצאות הנתיחה הגיש התובע תביעה חדשה לנתבע ביום 23.2.17, תביעה שנדחתה מאחר שהוגשה מעבר לשנה ממועד הפטירה. לטענת התובע לו היה ידוע במועד קביעת הנכות כי המנוחה סבלה מגידול ממאיר בראשה, קרוב לוודאי שהיו פוסקים לה אחוזי נכות המזכים בקצבת נכות, ולאור הנסיבות החריגות מבקש התובע לאפשר לו להגיש פעם נוספת את התביעה לקצבת נכות ולמענק פטירה בהתאם.
3. ב"כ הנתבע טענה שיש לדחות את התביעה מחמת התיישנות וגם לגופה מאחר שכתב התביעה אינו מגלה עילה.
4. ב"כ הצדדים הסכימו בדיון היום שפסק הדין יינתן על סמך טיעוני הצדדים.
להלן העובדות הדרושות להכרעה:
5. המנוחה נפטרה ביום 15.10.15. המנוחה לא הגישה בחייה תביעה לקצבת נכות כללית. לאחר פטירתה הגיש התובע תביעה לקצבת נכות בעבור המנוחה. ביום 7.2.16 נערכה למנוחה ועדה מדרג ראשון אשר קבעה לה 10% נכות רפואית מיום 1.8.14.
6. דרגת הנכות נמוכה מהאחוזים הנדרשים בהתאם לסעיף 208(א) לחוק הביטוח לאומי ועל כן נדחתה התביעה לנכות כללית. לא הוגש ערר על החלטת הוועדה ועל כן החלטת הוועדה חלוטה.
7. ביום 23.2.17 הגיש התובע תביעה נוספת לקצבת נכות כללית בעבור המנוחה. ביום 16.3.17 נשלח לתובע מכתב דחיה מטעם הנתבע ובו נדחתה התביעה מאחר שהוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד הפטירה ועל כן לא ניתן לבחון את התביעה. ביום 24.9.17 נשלח מכתב נוסף לתובע והובהר כי התביעה הנוספת (מיום 23.2.17) נדחתה בהתאם לסעיף 195 לחוק והואיל והתביעה הוגשה לאחר שחלפה למעלה משנה ממועד הפטירה.
הכרעה:
8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שדין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים:
9. התביעה הוגשה בניגוד למועדים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) התש"ל – 1969. מכתב הנתבע נשלח לתובע ביום 16.2.16 ואילו התביעה הוגשה רק ביום 7.9.17 ולאחר שחלפו המועדים הקבועים בתקנות. גם אם התובע טוען שהוא מבקש לערער על החלטת הועדה שהעניקה למנוחה דרגת נכות בשיעור של עשרה אחוזים, הרי שהמועד כבר חלף וממילא אין לבית הדין סמכות לדון בערר על הוועדה במסגרת תובענה זו.
אנו מקבלים את טענת הנתבע לפיה העובדה שנודע לתובע סיבת הפטירה רק לאחר זמן רב (בחודש פברואר 2017) אינה רלוונטית שכן כאמור ניתן להגיש תביעה עד שנה ממועד הפטירה. גם לו הייתה המנוחה מגישה בחייה תביעה לקצבת נכות כללית הרי שתביעה זו הייתה נדחית וזאת הואיל והמנוחה לא ידעה, בחייה, כי היא סובלת מגידול ממאיר בראשה.
10. התובע (האלמן) הגיש את התביעה לקצבת נכות כללית לאחר מותה של המנוחה מכח סעיף 308 לחוק הביטוח הלאומי. בהתאם לסעיף 308 הזכות לגמלה צריכה להתגבש בחיי המנוח שהיה זכאי לגמלה או עשוי היה להיות זכאי לגמלה.
11. גם אם הביטוח הלאומי מרחיב את פרשנות סעיף 308 לחוק ומאפשר לשאירים להגיש תביעה לאחר פטירת הזכאי (גם אם הזכאי לא הגיש תביעה בחייו) אך עדיין על הנפטר לקיים את תנאי הזכאות בחייו. כאמור, המנוחה לא ידעה שיש לה גידול בראש ועל כן לא יכולה הייתה להיות זכאית לקצבת נכות בחייה וממילא גם שאיריה אינם יכולים להיות זכאים לגמלה שלא יכולה הייתה להיווצר בחיי המנוחה.
12. כאמור, הגידול בראשה של המנוחה התגלה בדיעבד ולאחר הפטירה, אך בחייה לא ידעה עליו ולא הייתה קמה לה זכאות לקצבת נכות כללית לו הייתה מגישה את התביעה בחייה. המידע אודות הגידול התברר כתוצאה מנתיחה לאחר המוות מדו"ח הנתיחה של ד"ר מאיה פורמן מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, נתיחה אשר נעשתה בשל חשש לפלילים (סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן). מפאת כבודה של המנוחה ושל התובע לא נציג את תלונות המנוחה בנוגע לחששה מפני התובע כפי שתיארה בפני רופא קופת חולים מיום 26.8.15 (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן).
13. אנו מקבלים את עמדת הנתבע כי חוב הגמלה יכול שיינתן לשאירים רק אם המנוחה בחייה הייתה יכולה להיות זכאית לקצבה, לו הייתה מגישה את המסמכים שהיו קיימים אצלה באותו מועד או המידע שהיה קיים באותו מועד ולא על סמך מידע שהתגלה בדיעבד ושהמנוחה עצמה לא הייתה יכולה לדעת עליו. הוועדה הרפואית, אינה יכולה לדון בממצאים שלא היו ידועים או מצויים בתיקה הרפואי של המנוחה לפני הפטירה ועל כן ממילא הוועדה אינה יכולה לדון בדו"ח הנתיחה, דו"ח שנעשה בדיעבד ולאחר המוות.
14. לאור האמור נדחתה כדין תביעת התובע לקצבת נכות כללית, אין פגם בהחלטת פקיד התביעות וממילא התביעה גם התיישנה כאמור לעיל.
15. לאור האמור אנו דוחים את תביעת התובע על כל חלקיה.
16. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ח, (13 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
|
|
|||
מר ישראל עמי שי נציג ציבור (עובדים)
|
|
צבי פרנקל, שופט סגן נשיא |
|
מר יאיר כפיר נציג ציבור (מעסיקים)
|