בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
|
ת"א 14293-05-17
מספר תיק חיצוני |
בפני |
כבוד השופטת רבקה פוקס
|
|
המבקש |
המוסד לביטוח לאומי |
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. וסילי דורוב |
|
החלטה |
1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) לעיין ולצלם את המסמכים בתיק שבכותרת, וזאת על מנת שיוכל להסתייע בהם בבירור זכותו בתביעת שיבוב, בגין הקצבאות המשולמות על ידו לוסילי דורוב (להלן: "משיב 1").
2. עניינו של התיק בתביעת נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, שהגיש משיב 1 (התובע) בגין תאונת דרכים שארעה לו ביום 17.1.11 (להלן: "התאונה") ואשר בגינה משולמות לו קצבאות ע"י המל"ל.
טענות הצדדים
3. המל"ל טוען כי מאחר והוא שילם ומשלם קצבאות למשיב 1 בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, קמה לו הזכות להגיש תביעת שיבוב, בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי או החוק").
המל"ל טוען כי מאחר ובתביעת השיבוב יעלו עובדות ושאלות דומות לאלה הנדונות בתיק שבכותרת יש להיעתר לבקשתו ולאפשר לו לעיין ולצלם את המסמכים המצויים בתיק בית המשפט.
4. אי.די.איי. חב' לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה 2") מתנגדת לבקשה וטוענת כי הצדדים הגיעו להסכמה לפנות להליך גישור ועל כן, היעתרות לבקשת המל"ל תכביד באופן ממשי על הליך הגישור ועל האפשרות לסלק את התביעה בפשרה.
בנוסף, טוענת משיבה 2 כי אין להיעתר לבקשה בנסיבות בהן המל"ל בחר שלא להצטרף לתביעה שבכותרת, ופתח הליך נפרד. כמו כן, מציינת משיבה 2 כי המל"ל יוכל לפנות למשיב 1 ולקבל ישירות ממנו את המסמכים המבוקשים על ידו.
5. המשיב 1 משאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
6. המל"ל הגיש תשובה במסגרתה טען כי אין בטענות המועלות על ידי המשיבה 2 כדי לסתור את זכותו לעיין ועל כן, אין לחסום אותו מלבחון את המידע הקיים בתיק לרבות בחינת זכויותיו בהגשת תביעה מטעמו.
עוד מציין המל"ל כי אין כל טענה מטעם הצדדים על שקיים איסור בדין לעיון בתיק כאשר אין חולק כי למל"ל שבא בנעלי הנפגע (המשיב 1) בתביעת השיבוב, קיים עניין ישיר בתיק העוסק בתאונת דרכים בגינה הוא שילם ומשלם קצבאות למשיב 1.
כמו כן, מדגיש המל"ל כי בבסיס הבקשה לעיון עומד אינטרס ציבורי, מאחר ומדובר בכספי ציבור.
הפן הנורמטיבי
7. זכות העיון בתיקי בית המשפט מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג – 2003 (להלן: "התקנות"). עקרון היסוד של התקנות קבוע בתקנה 4(א) לתקנות אשר לפיו:
"כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור ע"פ דין".
8. זכות העיון אינה מוחלטת ועל כן, תקנה 4(ד) לתקנות קובעת מספר שיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להחליט האם להיעתר לבקשת העיון. בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול הם עניינו של המבקש בתיק, עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (בג"צ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (פורסם בנבו), מיום 23.4.09).
9. על פי המתווה הנורמטיבי הקיים בתקנה 4 הנ"ל, בקשה לעיון בתיק נבחנת בשלושה שלבים:
בשלב הראשון יש לבחון האם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש.
בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון בתיק מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון נוכח העובדה כי הזכות נגזרת מעקרון פומביות הדיון. על כן, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל השכנוע כי אין להתירו.
בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין המתנגדים לעיון (ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2995), בג"צ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, (פורסם בנבו) מיום 5.4.12).
10. על רקע האמור לעיל, אבחן את הבקשה המונחת בפניי.
דיון והכרעה
11. לאחר שבחנתי את בקשת העיון שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל כפי שאפרט להלן;
12. אין חולק כי נקודת המוצא בסוגיה היא כי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט, ובמקרה דנן זה הדין, במיוחד שאין כל טענה מפורשת בדבר איסור על פי דין שחל על העיון.
13. נקודת המוצא בענייננו היא המגמה לאפשר את העיון, שכן זכותו של אדם, או המל"ל במקרה דנן, לעיין בתיק בית המשפט, גם אם איננו בעל דין, נגזרת מהעיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה. כך נקבע בבג"צ 9474/00 אליעזר גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, 718:
"מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט".
(ר' גם בג"צ 5197/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו), מיום 8.10.09).
14. על השאלה העיקרית האם תכלית העיון במקרה דנן ראויה, יש לענות בחיוב ואבהיר;
המל"ל הצביע בבקשתו ובתגובתו על הטעם בבקשה לעיין בתיק בית המשפט, שעניינו בהגשת תביעת שיבוב עתידית, כאשר מטבע הדברים יש בהליך שמתקיים כאן כדי לסייע לו ללמוד על טענות הצדדים בתיק שבכותרת.
על כך יש להוסיף, כי עסקינן בתביעה שנסבה על תאונה שהמל"ל שילם ומשלם בגינה קצבאות מתוך הקופה הציבורית, ועל כן למל"ל, בהיותו גוף ציבורי, עומדת הזכות למצות את תביעת השיבוב הקבועה בחוק.
15. מנגד, לא מצאתי בטיעוני המשיבה 2 טעם שיש בו כדי למנוע מהמל"ל את זכות העיון הקבועה בתקנה 4 לעיל, כאשר הטענה כי המל"ל אינו צד להליך אינה יכולה לעמוד, מאחר ותקנה 4 מאפשרת לכל אדם, כולל מי שאינו בעל דין בהליך, לעיין בתיק בית המשפט, ככל שקיימת הצדקה לעיון.
בענייננו, העלה המל"ל טעם המצדיק את העיון, אשר עשוי לסייע לו למימוש זכותו בהגשת תביעת שיבוב העומדת לו בהתאם להוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, כשמשיבה 2 כאמור, אינה מעלה טעם מוצדק שלא לאפשר את העיון. גם הטענה כי עיון בתיק עלול להכביד על הליכי הגישור המתקיימים בינה לבין משיב 1 אינה יכולה לעמוד, משנטענה הטענה בעלמא, ללא כל ביסוס, כשברי, שקצבאות המל"ל רלוונטיות לקביעת שיעור הפיצוי שייפסק למשיב 1.
16. עוד אציין כי מדובר בגוף ציבורי האמון על כספי ציבור ועל כן, הכף נוטה אל עבר קבלת הבקשה, במיוחד שהנפגע (המשיב 1) אינו טוען כנגד הבקשה, אלא משאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
17. זאת ועוד, דומה כי אם מסכימה משיבה 2 כי המל"ל יכול לקבל את מלוא המסמכים מהמשיב 1, אין מקום להפנותו להליך אחר ובכך לסרבל את הדרך במימוש זכות העיון.
18. אשר על כן, ובשקלול כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה למזכירות לאפשר למל"ל לעיין ולצלם את תיק בית המשפט.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' אדר תשע"ח, 22 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
רבקה פוקס