בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
|
|
|
רמ"ש 24349-02-18 ב' ואח' נ' ב' ואח'
|
|
מספר בקשה:1 |
||
לפני |
כבוד השופט נפתלי שילה
|
||
המבקשים |
1. י' ב' 2. ש' ב' 3. א' נ' בע"מ |
||
נגד |
|||
המשיבות |
1.ע' ב' ע"י ב"כ עו"ד אריאל שריג |
||
החלטה |
האם לעכב את הליכים המתנהלים בבית המשפט קמא עד לבירור טענת המבקשים, לפיה נאסר על בא כוח המשיבות לייצגן, מאחר שהוא שותף למשרדה של באת כוחם לשעבר של המבקשים:
א. רקע עובדתי
1. המבקשים 1-2 הם אחים של אביהם המנוח של המשיבות (להלן גם: "הבנות"), א' ב' ז"ל (להלן: "המנוח").
2. לשלושת האחים י', ש' וא' ז"ל, היו מניות בחברה שמחזיקה נכס מקרקעין מניב (להלן: "החברה").
3. המבקשת 3 היא חברה שייסד המבקש 2 לצורך ניהול הנכס.
4. בשנת 2014 פרץ סכסוך בין המנוח לאשתו דאז (להלן: "האישה") ובמסגרת תביעה רכושית שהגישה האישה כנגד המנוח והמבקשים, היא טענה שהמנוח הבריח את מניותיו בחברה לאחיו (להלן: "המניות") ומאחר שהעברת המניות נעשתה למראית עין בלבד, היא זכאית למחצית מהמניות (להלן: "ההליך הקודם").
5. שלושת האחים (להלן: "האחים") יוצגו בהליך הקודם ע"י עו"ד עטרה שינברגר. במסגרת כתב ההגנה שהוגש באמצעות עו"ד שינברגר, טענו האחים כי המניות לא שייכות למנוח, היות שבתמורה לפירעון חוב שהמבקשים פרעו עבורו, המנוח העביר להם את המניות ולכן אין לאישה כל זכות בהן.
6. בטרם שההליך הקודם התברר, הלך המנוח לעולמו. לאחר מכן, הפסיקו המבקשים את ייצוגם באמצעות עו"ד שינברגר ועברו להיות מיוצגים ע"י בא כוחם בהליך זה.
7. ביום 1.10.17 נחתם הסכם פשרה בין האישה לבנות. במסגרת הסכם הפשרה, נקבע כי הבנות יגישו תביעה עצמאית כנגד המבקשים להשבת המניות ובתמורה לקבלת נכסים אחרים, וויתרה האישה על זכויות במניות. הסכם זה נערך ע"י עו"ד שינברג שייצגה בהסכם את הבנות.
8. משנודע למבקשים כי עו"ד שינברג ייצגה את הבנות בהסכם הפשרה, פנה בא כוחם דהיום במכתב מיום 9.10.17 לעו"ד שינברג וטען שהיא לא יכולה לייצג את הבנות, שעה שעד לאחרונה היא ייצגה אותם. לטענתם, מדובר בייצוג אסור כנגד לקוחותיה לשעבר בדיוק באותו נושא, דבר המהווה הפרה של סעיף 16 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו – 1986 (להלן: "כללי האתיקה"), אשר אוסר ייצוג משפטי נגד לקוח בקשר לעניין שטיפל בו למענו, למעט אם התקבל היתר לכך מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
9. עו"ד שינברגר השיבה במכתב מיום 16.10.17, כי היא לא תייצג את הבנות וכי: "כל שהגשתי לבית המשפט הינו הסכם פשרה בין יורשות המנוח לבין האישה". לדבריה, הבנות שכרו את שירותיו של עו"ד שריג ולא אותה, על מנת שייצגם בתביעה כנגד המבקשים.
10. ביום 19.10.17 הגישו המשיבות את תביעתן כנגד המבקשים לבהמ"ש קמא באמצעות עו"ד שריג (להלן: "התביעה"). בתביעה עתרו המשיבות למתן צו עשה שיורה על העברת המניות אליהן. לטענתן, יש להן הקלטות של המנוח, אשר הודה בפניהן כי העברת המניות לאחיו נעשתה למראית עין בלבד ועל מנת להבריח אותן מהאישה. ברם, המניות הן שלו, אחיו רק שומרים אותן עבורו והן יקבלו אותן.
11. סמוך לאחר מכן, הגישו המבקשים לבהמ"ש קמא "בקשה דחופה לעיכוב הליכים בשל נטילת ייצוג תוך הפרת כללי האתיקה". בבקשתם, טענו המבקשים כי התברר להם לפני זמן קצר, שעו"ד שריג הוא שותפה של עו"ד שינברג במשרד עורכי הדין ולפיכך ייצוג הבנות על ידו, מהווה הפרה של כללי האתיקה. מאחר שעו"ד שריג לא פנה לקבלת היתר מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, הוא מנוע מלייצג את המשיבות בהליך. בבקשה נטען בין היתר, כי בשלטי המשרד בבניין שבו ממוקם משרדו של עו"ד שריג נקרא המשרד "שריג את שינברגר". (להלן: "המשרד"). כמו כן, כשמתקשרים למשרד, מורה המענה הקולי על איזו ספרה ללחוץ, כאשר שלוחה מספר 1 מפנה לעו"ד שריג ושלוחה מס' 2 לעו"ד שינברגר.
12. עו"ד שריג השיב בתגובתו לבקשה זו, כי אין לבית המשפט סמכות להורות על הפסקת ייצוג של צד להליך, אף אם קיימת בעיה אתית. לטענתו, למרות שהוא חולק אותו משרד עם עו"ד שינברגר, הם כלל לא שותפים אלא רק שוכרים יחדיו משרד ולכל אחד מספר עוסק מורשה נפרד.
13. בהמ"ש קמא (כב' השופט ליאור ברינגר) הורה כי הבקשה תידון בדיון שנקבע. ביום 16.1.18 התקיים דיון בבהמ"ש קמא ובסיומו ניתנה החלטה זו (להלן: "ההחלטה"):
"לעו"ד פלד טענה בדבר ניגוד עניינים, אני מפנה אותו להעלות את טענותיו, כבדות המשקל, לגוף אשר מוסמך לטפל בטענות כאלה, הוא לשכת עורכי הדין בישראל. אני אינני חשוף לעובדות המהוות את הבסיס לטענותיהם של הנתבעים ואינני מוצא טעם לעכב את הדיון בתיק זה, שעה שממילא התיק עומד להיקבע ולא מדובר בהוכחות שתתנהלנה בחודש הקרוב כך שללשכת עוה"ד יהיה מספיק זמן לטפל בבקשה שתוגש ככל שתוגש ולטעמי יכולה היתה להיות מוגשת בעבר".
14. בהמשך ההחלטה, נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד להוכחות ליום 6.5.18.
15. ביום 22.1.18 הגיש בא כח המבקשים עו"ד פלד, שאילתא לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין וביקש כי הוועדה תקבע שעו"ד שריג מצוי בניגוד עניינים חמור ונאסר עליו לייצג את המשיבות. עו"ד שריג הגיש תשובתו לשאילתא ואולם טרם ניתנה החלטת לשכת עורכי הדין.
16. המבקשים הגישו ביום 12.2.18 בקשת רשות ערעור על ההחלטה וכן בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשתם טוענים המבקשים בין היתר, כי הסעד שהתבקש בהליך הקודם ביחס למניות, הוא בדיוק אותו הסעד שהמשיבות מבקשות בתביעה – העברת המניות אליהן. לטענתם, מאחר שהם יוצגו ע"י עו"ד שינברגר בהליך הקודם ומסרו לה מידע בנושא זה, מנוע שותפה למשרד עו"ד שריג, לייצג כיום את המשיבות בתביעה כנגדם, בדיוק באותו עניין.
17. לטענתם, קיימת אפשרות ממשית כי עו"ש שריג ישתמש במידע שהגיע או יגיע אליו משותפתו בנושא המניות, דבר האסור על פי כללי האתיקה וייפגע בהם קשות. המבקשים טוענים כי וועדת האתיקה אינה מוסמכת ליתן סעד זמני האוסר על עורך הדין שריג לייצג את המשיבות עד שתינתן חוות הדעת של וועדת האתיקה ולכן אין מנוס מפנייה לבית המשפט.
18. המבקשים טוענים, כי היה על עו"ד שריג לפנות לקבלת היתר לייצוג המשיבות, בטרם שנטל על עצמו את הייצוג. לדבריהם, יש להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה מאחר שאם לא יעוכב בירור ההליך בבהמ"ש קמא, יהיה קשה להביא לתיקון הפגם בעתיד. שהרי, ככל שהמשיבות יגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמן, יתכן והן יביאו מידע וחומר שהגיע אליהן מעו"ד שינברגר, שייצגה בעבר את המבקשים באותו נושא.
19. לטענת המבקשים: "במצב דברים זה, האפשרות שעו"ד שריג ייעזר במידע שנמסר על ידי המבקשים לשותפתו עו"ד שינברגר, החוסה תחת חסיון עורך דין לקוח, אינה בלתי סבירה ומשכך ראוי להורות על עיכוב ההליכים בתובענה". המבקשים טוענים כי קיים חשש ממשי להפרת כללי האתיקה מצד עו"ד שריג וזאת לאור הפרשנות המרחיבה של המושג "עניין" בסעיף 16 לכללי האתיקה וכן מאחר שיש לפרש את איסור הייצוג כחל גם על שני עורכי דין שאינם שותפים מבחינה כלכלית אבל חולקים אותו משרד.
20. המשיבים התבקשו להגיש תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע ועו"ד שריג טען בתגובתו, כי הוא כלל לא שותף של עו"ד שינברגר. לטענתו, הם מנהלים את עסקיהם באופן נפרד לחלוטין, לכל אחד כרטיס נפרד למערכת נט המשפט עם סיסמא נפרדת, לכל אחד לקוחות משלו, מזכירה משלו, יומן משלו ומספר עוסק מורשה משלו.
21. בנוסף טוענות המשיבות, כי אין בתביעה שהגישו כל הסתמכות על חומרים שהיו קשורים להליך הקודם. תביעתן מבוססת על הקלטות של המנוח שנערכו לאחר ההליך הקודם ואין "שום קשר בין תובענות העבר לתובענה הנוכחית". עו"ד שריג טוען גם, כי המשיבות לא פנו אליו באמצעות עו"ד שינברג אלא באמצעות אדם אחר שהוא ייצג לפני שנים רבות.
22. המשיבות טוענות כי כל מטרת המבקשים היא לעכב את ההליך ולסרבלו כשבינתיים, הם גורפים לכיסם את מלוא דמי השכירות שמתקבל מהנכס ולא מעבירים את החלק השייך להן. המשיבות צירפו לתגובתן גם תצהיר מעו"ד שינברגר לפיה היא אינה שותפה של עו"ד שריג וכל אחד מהם מנהל את עסקיו באופן עצמאי לחלוטין מאז ומתמיד ורק השלט מציין כי שניהם עובדים באותו משרד פיזי ולא מעבר לכך.
23. המבקשים הודיעו לבהמ"ש, כי הם מסכימים להמתין להכרעת וועדת האתיקה ואולם זאת רק בכפוף לעיכוב ההליכים בתביעה ואילו המשיבות מתנגדות להמתין להכרעת וועדת האתיקה ולעיכוב הדיונים בבהמ"ש קמא אלא אם כן המבקשים יסכימו להעביר להן את חלקן – שליש – מדמי השכירות של הנכס מאז פטירת המנוח ומידי חודש בחודשו.
ב. דיון והכרעה
1. ככלל, ערכאת הערעור תתערב בהחלטת ביניים רק כאשר להחלטה נשוא הערעור השפעה רבה על זכויות הצדדים ואם יהיה קשה להביא לתיקון הפגם או שהוא בעל השפעה מכרעת על הדיון.
2. ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח נ' חיים אלוש (25.6.07) נקבע כי:
"...ככל שהחלטת הביניים היא בעלת השפעה מכריעה יותר על זכויות הצדדים או על אופן ניהול הדיון בערכאה הדיונית, כך שיהיה קשה יותר להשיב את המצב לקדמותו אם יתברר בשלב מאוחר יותר שההחלטה היתה שגוייה, ייטה בית המשפט שלא לדחות את הבירור לשלב הערעור על פסק הדין... הנטייה להתיר את הערעור המידי תתגבר ככל שהחלטת הביניים היא בעלת אופי בלתי הדיר...".
3. כידוע, השיקולים שיש לשקול בבקשה לעיכוב ביצוע הם שניים:
האחד: סיכויי ההצלחה בערעור.
השני: ככל שיזכה המערער לאחר שההחלטה בוצעה, האם יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו.
4. נבחן שני שיקולים אלו: מבלי שאני קובע מסמרות לגוף בקשת רשות הערעור, אין לאמר שלבקשה אין סיכוי משפטי. השאלה האם יכול מי שחולק משרד עם באת כוחם הקודמת של המבקשים לייצג את המשיבות בתביעה כנגד המבקשים בקשר לאותו נושא שבה עורכת הדין הקודמת של המבקשים ייצגה את המבקשים, היא שאלה נכבדה ביותר.
5. על חשיבות סעיף 16 לכללי האתיקה האוסר טיפול משפטי נגד לקוח באותו עניין או בעניין שיש לו זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח, עמד כב' השופט לוי בעלע 10127/07 צוקרמן נ' הוועד המחוזי (24.5.09):
"הגיון רב גלום בהוראה זו, באשר היא נועדה למנוע מראש מצב בו עורך דין עלול לפעול תוך ניגוד עניינים, וסכנה זו קיימת גם קיימת כאשר עורך הדין "חוצה את הקווים" ומסכים לשמש פה ללקוח אחר נגד לקוח לשעבר, ובאותו עניין שייצגו. סכנה זו גדולה שבעתיים מקום בו עורך דין עלול לעשות שימוש במידע או נתונים שמסר לו לקוח לשעבר, נגדו... המחוקק לא הותיר ענין זה – בדבר קיומו של ניגוד עניינים – לשיקול דעתו של עורך הדין והוא בחר לנסח את דבריו בלשון של איסור. עם זאת, הותיר המחוקק פתח לבחינת השאלה בדבר קיומו של ניגוד עניינים, אולם סמכות זו נמסרה לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין".
6. המבקשים אף ציטטו בסעיף 75 לבקשתם הדחופה לסעד זמני, את החלטת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מס' את 286/10 שקבעה כי:
"כעקרון יש לתת למונח "עורך דין" בכלל 16 לכללי האתיקה פרשנות הכוללת את כל עורכי הדין במשרד גדול על כל שלוחותיו, בין שהיו מעורבים בפועל בטיפול בלקוח ובין שכלל לא ידעו על קיומו. כל פרשנות אחרת תביא להתרת ייצוג צדדים מנוגדים על ידי שני עורכי דין באותו משרד, תוצאה שאין מקום להתיר אותה... הטענה כי פרטים במשרד פועלים באופן עצמאי, אינה פוטרת את המשרד המאוחד מעמידה בהוראות כלל 16 (א)".
7. לבית המשפט קיימת סמכות ליתן החלטה שתמנע מעורך דין לייצג לקוח מחמת ניגוד עניינים ובניגוד לכללי האתיקה וזאת מכוח סמכותו השיורית ובהתאם לסעיף 40 לחוק בתי המשפט תשמ"ד – 1984. בד"כ, יימנע בית המשפט מלעשות כן, שעה שקיים סעד חילופי בדמות פנייה ללשכת עורכי הדין בהתאם לכללי האתיקה. במקרה דנן, אף תלויה ועומדת שאילתא שהגיש ב"כ המבקשים לוועדת האתיקה. כפי שנקבע בבג"ץ 4262/00 עו"ד קבלאן נ' עו"ד זר (26.9.00), המקום הראוי לבירור השאלה האם נטילת ייצוג ע"י עו"ד תואמת את כללי האתיקה, הוא בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. ברם, החלטת וועדת האתיקה אינה מחייבת ולמותר לציין כי היא אינה מוסמכת לתת צו מניעה זמני לעיכוב ההליכים.
ראו: ה"פ 30513-09-15 ג'רני הפקות בע"מ נ' עו"ד בועז גולן (14.3.16).
8. במקרה דנן, עסקינן במקרה שקיים סיכוי שתינתן רשות ערעור, למרות שמדובר בהחלטה דיונית. זאת, לאור השפעתה של ההחלטה על ההליך כולו.
9. בענייננו, אם תתקבל בקשת רשות הערעור וייקבע כי עו"ד שריג לא היה רשאי לייצג את המשיבות מאחר שקיים ניגוד עניינים, עלול להיגרם למבקשים נזק בלתי הפיך, שעה שיוגשו תצהירים ע"י המשיבות שייתכן כי יובאו בהם עובדות שנמסרו ע"י המבקשים לעו"ד שינברגר. אם ההליך בבהמ"ש קמא יתקיים ויתברר בדיעבד כי נעשה שימוש במידע שאסור היה לעשות בו שימוש, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו.
10. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. שהרי, אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, יוגשו תצהירים שאולי יפורטו בהם טענות שחל עליהן חיסיון ותפגע זכותם של המבקשים לחסיון עו"ד לקוח. מאידך, הנזק שייגרם למשיבות אם יעוכב בירור ההליך אינו רב. מדובר בתביעה לקבלת מניות ולא בנושא רגיש כגון משמורת. אכן עיכוב בבירור ההליך גורם עינוי דין למשיבות. ברם, הנזק שעלול להיגרם למבקשים אם יתברר ש"דלפו מידעים" למשיבות כתוצאה מהעובדה שעורך דינה חולק משרד עם באת כוחם הקודמת של המבקשים, רב בהרבה. מה גם, שייתכן שהיה על עו"ד שריג לפנות ללשכת עורכי הדין לצורך קבלת חוות דעת לפי סעיף 60א לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, לפני שקיבל על עצמו את ייצוג המשיבות.
11. המבקשים הודיעו כאמור, כי הם מסכימים לעכב את בירור בקשת רשות הערעור עד להחלטת וועדת האתיקה, בכפוף לעיכוב ביצוע ההחלטה. אני סבור כי זו הדרך הראויה שיש לנקוט בה.
ראו: ת"א 30432-07-13 יאסין נ' יאסין (11.1.16) שבו הורה בית המשפט על עיכוב הליכים עד להכרעת לשכת עורכי הדין בשאילתא שבהמ"ש הורה להגישה.
12. יש לאפשר לוועדת האתיקה ליתן את החלטתה בשאילתא שהוגשה. רק ככל שיתברר לאחר מתן החלטתה, כי עדיין יש מקום לדון בבקשת רשות הערעור, היא תידון. המבקשים יעדכנו את בית המשפט לאחר מתן ההחלטה.
13. סיכומו של דבר: ניתן בזאת סעד ארעי לפיו החלטת בהמ"ש קמא מעוכבת והצדדים לא יגישו תצהירי עדות ראשית ולא יתקיים דיון הוכחות עד להחלטה אחרת.
14. ההחלטה מותרת לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ח' אדר תשע"ח, 23 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
נפתלי שילה