1.       לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה  וזאת לאחר שניתנה חוות דעת מומחית מטעם ביה"מ ואף נקבע לבקשת התובעת, מועד לחקירת המומחית.

 

2.       לטענת התובעת,על מנת למנוע עוול ,למראית פני הצדק ובכדי לחסוך בהוצאות חקירת המומחית (שביקשה כי בנוסף לשכר הטרחה, ייפסקו לה גם החזרי נסיעות), ראוי למנות מומחה נוסף בתחום האורתופדי. התובעת טענה כי היא מעדיפה שהסכום שנועד להבטחת הוצאות המומחית "ינותב" לעבר שכ"ט המומחה נוסף, תוך שהיא מחדדת ומדגישה כי היא מתחייבת שלא לזמן את המומחה הנוסף לחקירה בבית המשפט ולקבל כל קביעה של המומחה הנוסף.  התובעת הוסיפה כי בעבר, המומחית לא הביעה כל התנגדות לביטול המינוי בעקבות תלונות בא כוחה על חוסר מקצועיותה, ומכאן ,לטענת התובעת שהביעה רצונה שלא לבדוק את התובעת. כן טענה התובעת כי הפער בין חוות דעת המומחית על פיה לא נותרה לתובעת נכות, לבין קביעת המל"ל שקבע לה 10% נכות צמיתה, מצדיק אף הוא מינוי מומחה נוסף.

 

3.       הנתבעות התנגדו לבקשה, וטענו, בין היתר, כי הדרך לתקוף חוות הדעת מומחה מטעם ביה"מ היא באמצעות זימון המומחה לחקירה ולא בדרך של הגשת בקשה למינוי מומחה נוסף. הנתבעות הדגישו כי אין בשיקול של העדפת תשלום למומחה אחר, כדי להוות טעם ראוי למינוי מומחה נוסף.

 

דיון

 

4.       בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט יפעיל את סמכותו למינוי מומחה נוסף אם השתכנע בקיומו של צורך לשמוע דעה נוספת בטרם יוכרע מצבו הרפואי של התובע. ההלכה הינה, כי במקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין ביחס לחוות הדעת אינה נוחה והוא אינו יכול להכריע על בסיסה בלבד, או כאשר מתעורר בליבו של השופט ספק ביחס לביסוס חוות הדעת, יטה בית המשפט למנות מומחה נוסף.

 

ראו בעניין זה רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י נו (4) 673 – "מינוי מומחה נוסף, לעומת זאת יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים בהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. כשתתקבל חוות דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות דעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהיה להכריע בעת כתיבת פסק הדין. בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן".

 

5.       ההלכה הינה, כי אין המדובר במינוי שבשגרה ורק במקרים חריגים ומיוחדים בהם מתעורר ספק כאמור, ימונה מומחה נוסף. כמו כן, יש לנהוג בהפעלת סמכות זו בזהירות יתירה, שכן ככל שקיימות שתי חוות דעת של מומחים מטעם ביה"מ, עלול להיווצר מצב בו יצטרך ביה"מ להכריע בין שתי חוות דעת סותרות. ראו ע"א 1534/12 - מוחמד זידאן ואח' נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, שם הבהיר כב' השופט יצחק עמית בעניין זה, כדלקמן:

 

"בתי המשפט דנים בתיקים רבים של תביעות נזיקין וכל תביעה היא עולם ומלואו. הדברים נכונים במיוחד בתיקים עם נכויות קשות ומורכבות ברצף שבין פרפלגים ועד לנפגעים במצב וגטטיבי. ברם, ולמרות שהכרעתו של בית המשפט היא הרת-גורל ועשויה להשפיע משך שנים רבות על חייו של הנפגע, אין להכיר בכך שבכל תיק קשה ומורכב כגון דא, בית המשפט יידרש כעניין שבשגרה למינוי "כפול" של מומחים על מנת למזער את סיכוני המשגה. אין לבית המשפט מנוס אלא מלהסתמך על המומחה מטעמו כידו הארוכה, ובהעדר טעם מיוחד או ספק של ממש שנתעורר בליבו".

 

6.       בעניינינו, המומחית טרם נחקרה על חוות דעתה (ספק אם נשלחו לה שאלות הבהרה), ולכן לא ניתן לקבוע, בשלב זה, שהתעוררו ספקות כלשהן אצל ביה"מ ביחס לחוות הדעת באופן שיצדיק מינוי מומחה נוסף. כך נקבע ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח( פ"ד נו (4) 673 (2002)):

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה לבית המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב בדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן, בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות והוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף . ודוק, מינוי שכזה, לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו."

 

כן ראו רעא (ב"ש) 33309-04-11 סלומון סמי אביר נ' מאגר המאגר הישראלי לביטוחי רכב-"הפול":

"לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהן- לא מצאתי מקום להיעתק לבקשה. גם אם נניח קיומה של מחלוקת מקצועית בין האורטופד שמונה ע"י בית המשפט מחד, לבין האורטופד והרדיולוגים אשר בדקו את המבקש מאידך,- אין במחלוקת שכזו בשלב זה- טרם חקירת המומחה- משום עילה המצדיקה מינויו של מומחה רפואי נוסף. דרך הילוכו של בית משפט קמא – שליחת שאלות הבהרה וחקירתו הנגדית של המומחה- נמצאת בעיני ראויה ומתאימה.על המבקש למצות תחילה את ההליכים בבימ"ש קמא ולא להקדים מאוחר למוקדם. היה ובסופו של יום ובתום חקירתו של המומחה, שמיעת הראיות ובחינת החומר הרפואי תיוותר מחלוקת רפואית יכריע בית המשפט באם ישי צורך במינוי מומחה נוסף אם לאו. עם מתן החלטה כאמור יהא רשאי המבקש לעתור כנגדה. וכן ראו תא (ת"א) 21618-10-14 אדוארד שמ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ותא (ת"א) 41571/05 זינב מוחמד נ' מוסטפא אגבריה והאסמכתאות שם)

 

במקרה דנן, כל עוד לא נחקרה המומחית על חוות דעתה, לא היה מקום להגיש את הבקשה למינוי מומחה נוסף, קל וחומר בשעה שעוד ביום 17.8.18 נעתר בית המשפט לבקשת הזימון שהוגשה מטעם התובעת עצמה לישיבה שהתקיימה ביום 12.9.18, אך לנוכח סד זמנים צפוף מצד המומחית, נקבע דיון המשך לחקירת המומחית ליום 3.12.18.

 

7.       גם בפער בין חוות דעת המומחית, לקביעת המל"ל אין, כשלעצמו, כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף. ראו תא (חי') 382/06 כהן טל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ :

"מינוי מומחה נוסף מוכר אפוא בפרקטיקה, מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט - בר"ע (מחוזי ת"א) 21352/99 גולן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 16.12.99); א' ריבלין "תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים" (מהד. 3 תש"ס) בעמ' 357. כך, לדוגמה, מקום בו המומחה נתן שתי חוות דעת, ויש פער בלתי מוסבר בין חוות דעתו הראשונה לשניה – המ' (מחוזי י-ם) 3069/98 גרבניק נ' ג'יוסי (ניתן ביום 8.4.98); או במקרים חריגים אחרים - בש"א 2631/00 בת"א (מחוזי י-ם) 1425/98 ג'בר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 3.7.2000). מנגד, פער בין קביעת המומחה מטעם בית המשפט לבין קביעת המל"ל, אין בו כשלעצמו, להצדיק מינוי מומחה נוסף - רע"א 4195/02 סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ פ"ד נו(5) 774 (2002). (כן ראו תא (רמ') 24041-12-13 פלוני נ' רשת מור) (הדגשה שלי ר.א).

 

טענת התובעת כאילו יש בפער האמור,בין חוות הדעת לקביעת המל"ל כדי להטיל ספק במקצועיות חוות הדעת,הינה טענה שניתן לבחנה רק לאחר חקירת המומחית ולאחר שתוכל להבהיר ולהסביר את דעתה ביחס לממצאים השונים בהתייחס לתהיות התובעת בעניין.

 

8.       צודקות הנתבעות בתגובתן כי סיבה "כלכלית", לפיה ניתן לשלם למומחה נוסף, חלף תשלום למומחית בגין התייצבותה לחקירה, אינה יכולה להוות טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף. אם תתקבל טענה מסוג זה, הרי בכל פעם שצד יודיע שהוא מעוניין לחקור מומחה שמונה (מטבע הדברים כאשר התוצאה אינה משביעה את רצונו), תיסלל הדרך לבקשה למינוי מומחה נוסף ומינוי מומחה נוסף יהפוך להיות דבר שבשגרה (בניגוד לעמדת הפסיקה שפורטה לעיל .ראה למשל דברי השופט עמית בע"א  ע"א 1534/12 לעיל). 

 

9.       בהערת אגב אציין כי התנהלות התובעת בתיק זה תמוהה: לאחר שמונה ד"ר צינמן כמומחה מטעם בית המשפט, עתרה התובעת לבטל את המינוי מטעמים דתיים. בקשתה זו הוגשה כאשר התובעת עצמה תמכה את תביעתה  בחוות דעת רפואית מטעם גבר (והיא אף נבדקה אצלו). חרף זאת, נעתרתי לבקשתה ומיניתי את ד"ר ביין.

גם כנגד מומחית זו השיגה התובעת וביקשה מומחית מאזור הצפון משום שקשה לה להתנייד בתחבורה ציבורית עד גבעתיים. בקשה זו נדחתה אולם, התובעת שבה והגישה בקשה נוספת במסגרתה פירט ב"כ התובעת את שיחתו עם מזכירת המומחית וביקש להשמיע באוזני המומחית את תלונתו ודרישתו כי זו תפרט את חוות דעתה. גם בקשה זו נדחתה.

לא מצאתי ממש בטענת התובעת, כאילו המומחית הביעה בעבר רצון שלא לבדוק אותה. טענה זו נטענה רק לאור העובדה שהמומחית הודיעה בעבר שאין לה התנגדות לביטול המינוי. העובדה שהמומחית השאירה את עניין הותרת המינוי, או ביטולו, לשיקול דעת, אין בה כדי להעיד שהמומחית הביעה רצון  שלא לבדוק את התובעת. המומחית, בהגינותה, העלתה על הכתב את פניית ב"כ התובעת אליה, ואת תשובתה לפנייה זו והדגישה כי ככל שהמינוי יוותר על כנו, אין בשיחה כדי לפגוע בשיקול דעתה.

בניגוד לטענת התובעת,עיון בחוות הדעת המומחית,מעלה כי היא אינה לאקונית, אלא מפורטת כמקובל.

 

10.     אשר לדרישת המומחית לפסוק לה בנוסף הוצאות נסיעה - בהחלטתי מיום 5.9.18 כבר קבעתי כי הוצאות המומחית שהופקדו בקופת בית המשפט (2,000 ש"ח), כוללות החזר הוצאות נסיעה. גם לאחר שבחנתי את דרישת המומחית לתוספת החזר של מונית לא מצאתי טעם לסטות מהחלטתי זו ואני שבה וקובעת כי בגין התייצבות המומחית לחקירה תהא זכאית לסך של 2,000 ש"ח (לסכום זה יתווסף מע"מ כמובן). 

 

11.     למען הסר ספק ובניגוד לדברי הנתבעות בתגובתן, התובעת כן הפקידה את הוצאות המומחית ולכן הדיון יתקיים במועדו.

לאור כל האמור,הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין לא אחייב את התובעת בהוצאות הבקשה ואלה יובאו בחשבון בסיומו של ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

 

המזכירות תודיע למומחית את האמור בסעיף 10  להחלטתי זו וכן כי הדיון יתקיים ביום 3.12.18 בשעה 9:45 כפי שנקבע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ט, 22 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

 

רבקה איזנברג