1.     בקשה ל"עיון מחדש" בהחלטתי מתאריך 15.7.2019 בה מיניתי שלושה מומחים רפואיים, בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, לצורך קביעת מצבו הרפואי של התובע, בעקבות שתי תאונות דרכים בהן היה מעורב.

 

 

2.     לגבי המומחה בתחום הפסיכיאטריה קבעתי, כי התובע יהיה זה שישא בשכר טרחתו. עוד קבעתי, שלצורך תשלום שכר טרחת המומחה בתחום הפסיכיאטריה, על התובע להפקיד בקופת בית המשפט סך 8,190 ש"ח.

 

 

3.     בבקשתו שלפני מבקש התובע כי אעיין מחדש בהחלטתי להטיל עליו לשאת בתשלום שכר טרחת המומחה בתחום הפסיכיאטריה. לטענת התובע, החומר הרפואי שצורף מטעמו לבקשתו למינוי מומחים רפואיים מצביע על הצורך במינוי המומחה בתחום הפסיכיאטריה, ונוכח הפגיעה הקשה בה נפגע, אין מקום להטיל את תשלום שכר טרחת המומחה על כתפיו.

 

 

4.     לאחר שקראתי את הבקשה, הנני מחליט לדחות אותה מבלי להמתין לתגובת בא כוח הנתבעת, ומבלי לעיין בה "עיון מחדש", ואלה נימוקי:

 

(א)    אינני מכיר הליך של "עיון חוזר" לצורך שינוי החלטה שניתנה, כאשר לאחר מתן ההחלטה לא התקיים שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה.

 

(ב)    זכותו של התובע לסבור, שלא היה מקום לחייבו בהפקדת שכר טרחת המומחה, וכי ההחלטה שניתנה בעניין זה טעונה שינוי. ואולם, לצורך שינוי ההחלטה על התובע לנקוט בהליכי ערעור מתאימים. בית המשפט שנתן את ההחלטה, כלומר הח"מ, אינו דן בערעורים על החלטות שניתנו על ידו.

 

(ג)    מעניין מה הייתה עמדת בא כוח התובע, אילו הנתבעת הייתה מגישה בקשה לעיון חוזר, ומבקשת לחייב את התובע לשאת גם בשכר טרחת המומחים האחרים שמונו.

 

 

5.     אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

 

(א)    הנני דוחה את הבקשה.

 

(ב)    הנני מחייב את התובע לשלם הוצאות הבקשה, לטובת אוצר המדינה, בסך 500 ש"ח.

 

ניתנה היום, ה' אב תשע"ט, 06 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.

 

יצחק כהן