לפניי בקשת התובע לזמן עד שאינו בשליטתו, לישיבת ההוכחות הקבועה בתובענה זו בסמוך לאחר פגרת הקיץ. מדובר בנציג מטעם הנתבעת, הבקיא בהליך משפטי אחר שהתקיים בין הנתבעת למבוטח שלה ואשר הסתיים בהסכם פשרה במסגרת ערעור שהוגש על פסק דינו של בהמ"ש השלום.

 

רקע כללי ויריעת המחלוקת הנטושה בין הצדדים

1.     עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לקבלת תגמולי ביטוח בסך של כ- 417,000 ש"ח, בהתאם לפוליסת ביטוח חיים הכוללת ביטוח בגין מחלות קשות, בכללן מחלת הסרטן. מדובר בפוליסה הכוללת נספח הקרוי: קרן אור TOP שכותרתו: "פוליסה לביטוח מחלות קשות ואירועים רפואיים". (להלן: "הפוליסה", "הנספח").

 

2.     התובע, יליד 1968 רכש את הפוליסה מאת הנתבעת, כאשר הפוליסה נכנסה לתוקפה החל מיום 1/9/2012. התובע לקה במחלת המלנומה שאובחנה בעקבות  פצע עור מפריש ומדמם בכתף שמאל, אשר לאחר בדיקה פתולוגית מיום 5/11/2014 אובחן כסרטן מלנומה בדרגה 3.

 

3.     הנתבעת אינה מכחישה כי המחלה בה לקה התובע מסוג מלנומה הינה מחלה קשה כהגדרתה בנספח, אולם טוענת כי התובע ביוזמתו ביקש לבטל את הנספח לפוליסה, הנותן כיסוי ביטוחי למחלות קשות, וזאת עוד ב- 22/4/14. כפועל יוצא, עם ביטול הכיסוי בהתאם הנספח, הופחת גובה הפרמיה שנגבתה מהתובע עבור הפוליסה. משכך, ומאחר והחל מחודש 5/2014 בוטל הכיסוי בגין מחלות קשות, גורסת הנתבעת כי במועד גילוי המחלה ב- 11/14, חצי שנה לאחר הביטול, הפוליסה כבר לא הייתה בתוקף.

 

4.     בכתב תשובה שהגיש התובע כמענה לטענת הנתבעת, גרס כי מקרה הביטוח לפי לשון הפוליסה והנספח הינו "גילוי אחת המחלות הקשות או קיום אירוע רפואי, בין מחלתי ובין תאונתי". עוד נטען כי "מחלת סרטן" לפי הפוליסה מוגדרת כ- " נוכחות גידול של תאים ממאירים הגדלים באופן בלתי מבוקר וחודרים ומתפשטים לרקמות הסביבה או לרקמות אחרות". לפיכך לשיטתו של התובע, מקרה ביטוחי בנוגע לכיסוי בגין מחלות קשות אינו רק אבחון/גילוי המחלה, אלא גם עצם קיומה בגופו של המבוטח בתוך תקופת הביטוח, אף אם טרם התגלתה. לפיכך, מאחר ולטענת התובע עד למועד הביטול ב- 4/2014 המחלה כבר קיננה ואף התפשטה בגופו, יש לראותה כנכנסת לגדר תחולת הפוליסה, אף אם זו בוטלה בטרם אבחון המחלה כטענת הנתבעת.

 

5.     במעמד קדם המשפט מיום 25/11/18, עדכנה ב"כ התובע כי מצבו הרפואי של התובע כיום קשה למדי, שכן מדובר במחלה מפושטת עם גרורות בדרגה 4. אין מחלוקת כי הנתבעת משלמת לתובע גמלאות בגין אובדן כושר עבודה עד היום. כל המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בפיצוי חד פעמי בגין מחלה קשה, לנוכח טענת הנתבעת כי בנסיבות העניין אין תחולה לנספח הפוליסה המכסה מחלות קשות.

 

טענות הצדדים והשתלשלות העניינים הדיונית בנוגע לבקשה מס' 23

 

6.     הבקשה מושא החלטה זו, עניינה זימון עד מטעם הנתבעת הבקיא בפרטי הליך שהתקיים בבית משפט השלום בעניין "חגי עמיר", ובערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בעניינו (ת.א (שלום-חיפה) 25029-04-18, ע"א (מחוזי-חיפה) 73594-01-19, להלן: "עניין חגי עמיר"). עניינו של חגי עמיר, מבוטח אחר של חב' מנורה, עוסק במקרה דומה בנסיבותיו אשר נדון בפסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, שם התקבלה תביעת התובע ונדחו טענות הנתבעת. הנתבעת (חב' מנורה) הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר הסתיים בהסכם פשרה פנימי בין הצדדים הכולל סעיף סודיות, במסגרתו הוסכם על הצדדים כי פסק דינו של בית המשפט השלום בטל. הסכם פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי. מטרתה של בקשת התובע דנן הוא לזמן עד הבקיא בהליך של חגי עמיר על מנת לקבל מידע על סכום הפשרה ששולם במסגרת הערכאה הדיונית או הערעור. (ראה סעיף 37 לבקשה מס' 23).

7.     כאמור, שלושה שבועות לפני הישיבה המסכמת שהתקיימה ביום 14/7/19, ולאחר שהצדדים כבר הגישו ראיות מטעמם, עתר התובע בבקשה להורות לנתבעת לגלות את פרטי הסכם הפשרה שהושגה בין הנתבעת בעניין של חגי עמיר (בקשה מס' 23 הוגשה ביום 23/6/19). במעמד הישיבה המסכמת התנגדה הנתבעת נחרצות לבקשה זו. הישיבה הסתיימה בשריון מועד לשמיעת ראיות סמוך לאחר פגרת הקיץ וזאת בשים לב למצבו הרפואי של התובע.

 

8.     כבר עתה אציין כי הבקשה עצמה, אשר עניינה הלכה למעשה הינו בקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי (פרטי הסכם פשרה בהליך משפטי שניהלה חב' מנורה מול מבוטח אחר), למעשה כלל לא נדונה לגופה, וזאת בעיקר לאור השלב המאוחר בו הוגשה: לאחר שתם קדם המשפט ובשים לב לעובדה כי הישיבה המסכמת מטרה אחת לה: לבחון את הראיות שהוגשו ולשריין מועד לשמיעת ראיות, וזאת להבדיל מפתיחת השלב של קדם המשפט שחלף זה מכבר. (ראה החלטה מיום 1/5/19). על כך שוגים שני הצדדים גם יחד בטענתם כי במעמד הישיבה המסכמת, ניתנה החלטה אופרטיבית כלשהי, לכאן או לכאן, בעניין בקשה מס' 23.

 

9.     במצב דברים זה, סמוך לאחר הישיבה, ביום 16/7/19, הגיש התובע בקשה לזימון עד שאינו בשליטתו, המוגדרת על ידו בכותרת הבקשה כבקשה המוגשת במסגרת בקשה מס' 23, במסגרתה מבוקש לזמן למועד ההוכחות נציג מטעם הנתבעת, הבקיא בפרטי ההסכם שהושג בעניינו של חגי עמיר העוסק באותה הפוליסה, כאשר העד מתבקש להתייצב עם התיק המלא בעניין חגי עמיר.

 

10.  בנימוקי הבקשה גורס התובע כי העד אשר זימונו מבוקש הנו עד רלוונטי להליך, אשר ביכולתו לשפוך אור גם על נסיבות התובענה דנן, לרבות בעניין פרשנות פוליסת ביטוח החיים מושא התובענה שהנה זהה בשני ההליכים, שכן עסקינן במסכת עובדתית דומה בעיקרה ובאותה מבטחת- "מנורה מבטחים ביטוח בע"מ".

 

11.  בתגובה שהגישה הנתבעת ביום 6/8/19, התנגדה האחרונה לבקשה לזימון עד. לטענתה, מדובר בעד שאינו רלוונטי כלל ועיקר להליך דנן. עוד גורסת הנתבעת כי במעמד הישיבה המסכמת, דחה בית המשפט את בקשת התובע לגילוי סכום הפשרה שהושגה בין הצדדים בעניין חגי עמיר, ומכאן שמדובר למעשה בבקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט אשר מטרתה לחשוף את סכום תגמולי הביטוח ששולמו למבוטח של מנורה בהליך אחר. כתימוכין להתנגדות צירפה הנתבעת לתגובתה, את החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה לאחרונה במסגרת הערעור בעניין חגי עמיר, ואשר דחתה עתירתו של מבקש בשם ליאור דרורי, בבקשה שהגיש האחרון מכח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אשר עניינה קבלת פרטים על הסכם הפשרה שהושג במסגרת הערעור, בזהה לבקשה דנן. (מדובר בהחלטה מיום 24/7/19 שניתנה במסגרת הליך הערעור בעניינו של חגי עמיר. תכונה להלן: "עניין ליאור דרורי").

 

12.  ביום 12/8/19 הגיש התובע תשובתו לתגובת הנתבעת, בה שב ועמד על בקשתו. בתשובתו טוען התובע כי העובדה שהנתבעת נלחמת במבוטחים נוספים המבקשים לקבל לידיהם פרטים אודות ההליך בעניינו של חגי עמיר ומתעקשת להסתיר את ההסכמות שהושגו שם, מדברת בעד עצמה ומהווה חוסר תום לב כמו גם הפליה ביחס ליתר מבוטחיה.

 

דיון והכרעה

 

13.  לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי לדחות הבקשה, ואנמק להלן טעמיי; כידוע, הסמכות להזמנת עד מעוגנת בסעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"ה-1971 (להלן: " הפקודה") הקובע בזו הלשון:

    (א)  מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא,        כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

      (ב)  בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין    

       בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. 

      (דגש  שלי-א.ב)

 

14.  בהחלטתו של כב' השופט עמית בעניין רע"א 4868/15 בנק לאומי נ' מגי גלזר ( 29/7/2015), עסק בהמ"ש העליון בהיקפה של סמכות טבועה זו, הקיימת לערכאה הדיונית בכל הנוגע לבקשה לזימון עדים וכפועל יוצא, מערך השיקולים שמנחה אותה בבואה להכריע בנדון. ראה דבריו בעמ' 5:

"...ס"ק 1(ב) לפקודה מאפשר לבית המשפט לעשות שימוש ב"מסננת" הרלוונטיות כאשר בהזמנת עדים עסקינן, בדומה להלכות הנהוגות לגבי גילוי מסמכים, שהרלוונטיות של מסמך היא התנאי המקדמי לגילוי. אך כפי שהרלוונטיות לצורך גילוי מסמכים מתפרשת בצורה רחבה, כך גם לצורך הזמנת עדים..."(הדגשה שלי- א.ב)

 

15.  ומן הכלל אל הפרט; הגם שהתובע טוען בתשובתו כי מטרת זימון העד היא לשפוך אור על פרשנות הפוליסה מושא התובענה, הרי שבהמשך תשובתו "יוצא המרצע מן השק" עת התובע מאשר כי מטרת הבקשה הנה לחשוף מהו סכום התגמולים ששילמה חב' מנורה לחגי עמיר במסגרת הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בערעור, הא ותו לא. לשון אחר, מטרתה של הבקשה לזימון העד היא חשיפת פרטי הסכם הפשרה החסוי אליו הגיעו הצדדים בעניינו של חגי עמיר. (ראו סעיף 37 לבקשה מס' 23 וסעיף  15  לתשובת התובע). 

 

16.  טענה זו, כבר נדחתה לגופה בהחלטה מנומקת של בית המשפט המחוזי מיום 24/7/19 בעניינו של חגי עמיר, שם הוגשה בקשה דומה על ידי עותר בשם ליאור דרורי, עת נקבע כי: "פסק דין הנותן תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים הוא למעשה יציר כפיהם של הצדדים", וככל שעולה מההסכמה כי הצדדים ביקשו לשמור את פרטיה חסויים ולא התכוונו בשום שלב "לחשוף את פרטי המו"מ שהתנהל במסגרת הדיון בערעור ואשר בעקבותיו הושגה ההסכמה שמכוחה בוטל פסק הדין של בית משפט קמא", אזי יש לכבד רצונם של צדדים לשמור על סודיות הסכמים כלפי צדדי ג', וזאת אף משיקולי מדיניות של עידוד הגעה להסכמי פשרה. (ראה סעיפים י', יג' עמ' 4-6 להחלטה).

 

17.  בית המשפט המחוזי מצטט (בסעיף יב' להחלטתו), מדבריו של כב' השופט דרורי בעניין "פלונית" באשר לשיקולים אשר שומה על בית המשפט לשקול עת מוגשת בקשה של צד ג' להליך לעיין בהסכם פשרה חסוי, ואשר אינה על דעת הצדדים: "לאור דברים אלה, אשר נכתבו כדי ליתן טעם מדוע החלטתי שלא לחשוף את פרטי התיק לציבור, נעניתי לבקשת הצדדים לתיק כי פרטי התיק לא יפורסמו. נימוק זה יש בו תועלת חברתית רחבה והיא: עידוד פשרות בתיקי רשלנות רפואית, בהם יש לכבד את רצון הצדדים להגיע להסכם ו"לקנות סיכון"". (ראו בש"א 5323/03 פלונית (קטינה) נ' פלוני ואח' (3.4.06)-ההדגשה אינה במקור).

 

18.   דברים דומים נפסקו בעניין ת.א (מחוזי מרכז) 3551-06-10 יצחק דולב ואח' נ' טי.גי.אי השקעות נדל"ן בע"מ ואח' (5.3.12) אשר עסק במקרה בו הסכם הפשרה כלל תניית סודיות. בית המשפט המחוזי הורה כי הסכם הפשרה יוותר חסוי. ראה פסקה 14 להחלטה:

"... נשאלת השאלה מהו מעמדה של תניית הסודיות המפורטת בסעיף 14 של הסכם הפשרה? בהקשר זה נפסק כי –  "תניית הסודיות, על פי נוסחה, מופנית כלפי הצדדים הישירים להליך ובאופן עקרוני, אינה כובלת את שיקול דעת בית המשפט לגבי עיון צד ג' בתיק, אך עם זאת, כוונת הצדדים לשמור על סודיותו של הסכם הפשרה כלפי צדדי ג' בהחלט מהווה שיקול המצדיק הימנעות מחשיפתו" [כב' השופט א' זמיר בבש"א (ת"א) 2097/09 שלם נ' מדינה (פורסם במאגרים המשפטיים, [פורסם בנבו] 1.9.2009)]. עיקרון זה מקובל אף עלי. אני סבור כי יש להתחשב ברצונם של הצדדים להסכם הפשרה להימנע מחשיפתו של הסכם זה בפני צדדים שלישיים, וזאת – בנבדל מחשיפתם של יתר המסמכים המצויים בתיק אשר לגביהם לא כללו הצדדים בהסכם הפשרה תניית סודיות דומה. .." (הדגשה אינה במקור- א.ב)

 

19.  דומני כי הרציונל המעוגן בשתי ההחלטות בעניין דרורי ובעניין דולב, זהה לעניינו; גם בעניינו של חגי עמיר קיים סעיף סודיות בקשר להסכם אליו הגיעו הצדדים בהליך הערעור. (כך טען התובע עצמו בסעיף 12 לבקשה מס' 23). אדרבא, בענייננו, אף לא מבוקש לחשוף את נוסח הסכם הפשרה בעניין "חגי עמיר" (שכן מהותו של הסכם הפשרה הנו ביטול פסק דינו של בית המשפט השלום בהליך, ולא נקבע בו דבר מעבר לכך), ואף לא את פרוטוקול הדיון שקדם לפסק הדין. כל שמבוקש לחשוף הוא את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים "מאחורי הקלעים" הנוגעות לסכום תגמולי הביטוח ששולמו למבוטח, ככל ששולמו.

 

20.  איני סבורה כי חשיפת סכום הפשרה אליו הגיעה הנתבעת עם מבוטח אחר, יש בה כשלעצמה כדי ללמד דין כלשהו על המחלוקת המשפטית הנטושה בין הצדדים בנוגע לפרשנות הפוליסה בקשר לתובענה דנן או בכלל. מחלוקת כאמור מוכרעת בפסיקה מנומקת אשר יכולה ללמד דין דומה או שונה לעניינו, וזאת להבדיל מתשלום כספי כזה או אחר עליו סוכם במסגרת קניית סיכון בין הצדדים לבין עצמם בהליך אחר. מעבר לכך, הרציונל שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בעניין עתירתו של ליאור דרורי, במסגרת הערעור בעניינו של חגי עמיר, כוחו יפה גם לבקשה דנן; אין להקל ראש בכוונת הצדדים שלא לחשוף הסכמות שהושגו ביניהם כלפי כולי עלמא. עצם העובדה כי מדובר באותה המבטחת אינו מעלה ואינו מוריד. דומה כי פגיעה ברצונם של הצדדים בעניין זה עלולה לעקר ניסיון להידברות וקיום הליכי משא ומתן, כמו גם אפשרות לקניית סיכון מושכל ועידוד הליכי פשרה בין הצדדים.

 

21.   יתרה מזאת, מאחר והבקשה דנן (בקשה מס' 23) לא הוגשה במסגרת ההליך בעניין חגי עמיר ומכח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, כפי ששומה היה על התובע לעשות, הרי שעמדתו של מר חגי עמיר בנוגע אליה כלל לא נשמעה. ככל שהבקשה הייתה מוגשת בהתאם לתקנות הייעודיות לכך, יש להניח כי הייתה מועברת לתגובת בעל הדין בהליך שאת פרטיו מבוקש לקבל {ראה סעיפים 4(ד) ו-4(ה) לתקנות עיון בתיקים}. כך שמעבר לעמדתה של הנתבעת המסרבת לחשוף את ההסכמות שהושגו עם מר עמיר, יש אף להידרש לעמדתו של זה האחרון. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח עמדתו של מר עמיר אשר דווקא הובאה בעניין "ליאור דרורי", שם הצטרף לעמדתה של מנורה  שלא לחשוף את פרטי הסכם הפשרה ותוכנו. (ראו סעיף ז' ו- יא' להחלטת בית המשפט בעניין דרורי). אין כל סיבה להניח כי עמדתו ביחס לבקשה דנן, שמטרתה כאמור לחשוף את אותם פרטי הפשרה, תהא שונה.

 

 

22.   לאור כל המקובץ לעיל, לא שוכנעתי כי הזמנת העד המבוקש רק לצורך חשיפת סכום הפשרה ששולם, ככל ששולם, למר חגי עמיר במסגרת הליך הערעור, מבלי שניתן פסק דין מנומק ומכריע לגופו של עניין בערעור עצמו, יש בה כדי לתרום לבירור המחלוקת מושא התובענה, שהינה בעיקרה מחלוקת משפטית הנוגעת לתחולת פוליסה, והכל מהסיבות שפורטו לעיל.

 

23.  משאלו הם פני הדברים, הבקשה נדחית.

 

24.  שאלת ההוצאות בגין הצורך בהכרעה בבקשה זו,  תילקח בחשבון בתום ההליך.

 

המזכירות תודיע ההחלטה לב"כ הצדדים.

 

 

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.

 

אידית קליימן-בלק